אמנם וגו׳. בא להשיב על דברי בלדד ואמר מה שאמרת האל יעות משפט וגו׳ הנה באמת ידעתי גם אני כי כן הוא בעבור זה שפטתי שהכל בא מצד המערכה אבל כל תלונתי מהו הגמול כאשר יצדק אנוש עם אל ללכת בדרכיו הלא גם הוא נעזב להנהגת המערכה והיה כצדיק כרשע ומקרה אחד להם:
אם יחפוץ. אם הצדיק ירצה להתווכח עם המקום על קפחון שכרו הלא לא ישיב לו אף תשובה אחת מן אלף שאלותיו:
חכם לבב. ועוד הלא הוא חכם לבב ואמיץ כח בתכלית השלימות ומי הוא אשר דבר קשות למולו ונשאר בשלוה כי הלא גבר עליו אם בחכמה אם בכח ובעבור זה מי הוא אשר לא ירעד להתווכח עמו (ועם כי היה מסתפק בהשגחה הנה על הרוב ידבר אבל יודע היה אשר בידו הכח לשדד המערכה כאשר ירצה):
המעתיק. הלא הוא המעתיק את ההרים ממקומם והמון האנשים לא ידעו מי הוא אשר הפכם באפו כי נעלמה מכל סיבות הפיכתם:
המרגיז. הוא המרעיד את הארץ לנוד ממקומה ועמודי הארץ יחרדון כי כאשר תעצר הרוח בבטן הארץ תרעד עמודיה הם תחתיות הארץ ואף פני האדמה ממעל:
האומר. הוא הגוזר על השמש שלא יזרח ואינו זורח וסוגר מול הכוכבים לבל יאירו בעולם ועל ימי המבול יאמר כי לא שמשו אז המזלות:
נוטה שמים. עם כי הוא מקיף כל העולם פרשו הוא לבדו: ודורך. בועט על גבהי הים לבל ישפכו לכסות הארץ כי מי אוקיינוס גבהו מן הארץ כן ארז״ל:
עש כסיל וכימה. שמות מזלות הן: וחדרי תימן. יש בפאת הדרום חדרים אצור בהם רוח סופה כמ״ש מן החדר תבוא סופה (לקמן לז):
עד אין חקר. עד שא״א לחקור אחריהם להבינם: עד אין מספר. לגודל רבוים:
הן יעבור. אף כי בכל עת יעבור אצלי כי מלא כל הארץ כבודו אבל לא אראהו: ויחלוף. עם כי יחלוף לפני לא אתבונן תמונתו:
הן יחתוף. הוא חוטף את האדם בכח ובמהירות ומי ישיבנו ממעשיו מי יאמר אליו למה תעשה כזאת:
אלוה לא ישיב אפו. ר״ל לא ימצא מוחה בידו אשר בעבור זה ישיב אפו ממי שכעס עליו כי תחת רגליו כפפו קומתם כל העוזרים בהתחזקות ובגאוה ולא יעמדו נגדו למחות בידו:
אף כי אנכי. ומכ״ש חלש כמוני איך אשיב אמרי לו איך אבחרה לברר דברי עמו (ואף כי רבת פעמים אמר שרצונו להתווכח עמו הנה מכאב לב יתהפך במליו פעם יאמר כך ופעם כך וכדרך בני אדם):
אשר אם צדקתי. עם כי צדקתי לא אדע איך לדבר עמו להשיב אמרי לו כי הן קלותי מאד למולו: למשופטי אתחנן. וכי אתחנן להשופט אותי הלא מערכת השמים הם שפטו עלי היסורים ומה יועיל א״כ תחנון:
אם קראתי. אם כשאקרא אל ה׳ וישיב לי עכ״ז לא אאמין בעצמי אשר ישמע קולי והוא מדרך הפלגה לומר כ״כ הדבר נמנע בעיני עד שאכחיש גם את עצמי:
אשר בשערה. הלא הוא אשר כתת אותי ברוח סערה והרבה פצעי בחנם על לא חמס בכפי ואם הייתי נחשב בעיניו היה משדד המערכ׳ בעבורי (ואף כי תלה היסורים במשפט המערכה עכ״ז יחשב כאלו המקום כתת אותו כי הוא נתן הממשלה ביד המערכה):
לא יתנני. אינו מניח אותי להשיב נשימתי אלי כי כל היום ימר לנפשי עד ישביעני מן המרירות:
אם לכח. ר״ל הנה הרעות שהביא עלי אם המה מצד הכח והתוקף שיש לו בזולת שמירת המשפט הן ידעתי כי אמיץ הוא וכל יוכל ולא יבצר ממנו אבל אם המה מצד המשפט כאשר יאמרו חברי מי הוא אשר יקבע לי יום מיועד ונקרבה יחד למשפט לברר הדין עם מי:
אם אצדק. היתכן אם אמנם אני צדיק במעשי ופי יעשה אותי לרשע בתמיה וכי בעבור אמרי פי אחשב לרשע הלא מעצמי אני תם וישר והוא עשה אותי לעקש בהבאת היסורים על לא חמס ועי״ז הנה נעשיתי עקש להרהר ולהתרעם:
תם אני. עם כי אני תם וישר ולא ימצא בי עון עכ״ז לא אכיר בי נפשי החיונית כי הריני כמת ובעבור זה אמאס חיי כי טוב לי המיתה:
אחת היא. בזה ישיב על מה שאמר בלדד שרעות הצדיקים המה לטובה ולא כן רעות הרשעים וע״ז אמר הלא מין אחת הם ודרך אחת להם ואיך א״כ ישתנו בפעולתם ע״כ אמרתי שהרעה מכלה התם והרשע זה כזה כי אין טובה באה מן הרעה:
אם שוט. ר״ל אף לפי דבריך אשר שבט המכה ימית פתאו׳ את הרשע כאשר יקבל די גמול מעט מעש׳ הטוב שעשה ולא כן ימהר להמית את הצדיק הלא גם זאת עוד לטובה יחשב להרשע כי הוא שוחק ומלעיג על המסת הנקיים באריכות ימי היסורין וטובה בעיניו המיתה הפתאומית:
ארץ נתנה. הנה הרשע בעודו כל הארץ שלו היתה לעשות בה חפצו לגזול ולעשוק ולרב חזקו הנה שופטי הארץ יעלימו עין ממנו וכאילו יכסה פניהם לבל יסתכלו במעשיו: אם לא. ר״ל אם תאמר לא כן הוא איה פה האיש ומי הוא אשר יכזב את אמרי:
וימי. אבל אני עם כל צדקותי הנה מהרו ימי ללכת בקלות רב יותר מהאדם הרץ וברחו ממני וכאלו לא ראו טובה כי הכל נשכח עתה בבוא מרבית הרעה:
חלפו. עברו עם האניות ההולכות על נהר אבה הממהרות ללכת, עפו מהר כנשר הממהר לעוף בעבור השגת האוכל:
אם אמרי. אם אחשב אשכח יללתי וספור תלאותי ואעזוב כעסי ואתחזק להתאפק מלצעוק ומלהתרעם:
יגורתי. אאסוף כל העצבון אשר לי לאצרם תוך הלב מבלי לצעוק עוד הנה עם כל זה ידעתי שלא תנקה אותי מן היסורין ולא ארויח א״כ מאומה:
אנכי ארשע. ר״ל אף אם רשעתי למה זה הבל איגע להתחנן לפניו כי מה אועיל הלא כ״כ אני מדוכא ומעונה עד שא״א לי לחזור לקדמותי:
אם התרחצתי. אף אם ארחץ עצמי במי שלג ואנקה כפי בבורית המנקה ר״ל אם אשוב לה׳ ואעביר מעלי לכלוך העון:
אז בשחת. ר״ל התשובה לא יועיל כ״א להביא עלי המיתה לטבול אותי ולהורידני אל שחת הקבר ולאשר שלמותי יתעבו אותי כי יפשטו אותם מעלי בהוריד אותי שאולה וכאומר אך את הטובה ההיא אוכל לקבל אבל לא אקוה לחזור לקדמותי:
כי לא איש כמוני. אין המקום ב״ה איש כמוני שאשיב לו נבוא יחדיו במשפט לברר הדין עם מי כי אם אלו היה מהאפשר להתווכח עמו אז כאשר יצאתי זכאי בע״כ היה מפליא ניסיו להחזירני לקדמותי משא״כ ע״י תשובה כי אז יהיה די בטובת המיתה:
לא יש. אין בינינו מברר דברים אשר ישים יד ממשלתו על שנינו להיות נשמעים לו:
יסר. אם יסר מעלי שבטו המכה בי הם היסורין ולא תבעת אותי פחדו:
אדברה. אז אדבר דברי להתווכח על מה הביא הרעה עלי על לא חמס בכפי ולא אירא ממנו כי לא ימצא בידי דבר פשע כי לא כן אנכי עם עצמי כאשר אני בעיניכ׳ אשר תחשבוני לרב פשע אשר לא כן הוא:
