פסוק ב:פי - מציין את החכמה, כנ"ל י כ.
פסוק ג:פיו.שפתיו. השפה חיצונית נגד הפה כנ"ל (י' י"ג).
פסוק ג:נוצר, שומר, הבדלם למעלה (ב' י"א), ומחתה הפך המעוז למעלה (י' ט"ו).
פסוק ג:ופשק, הוא ההרחבה המגונה, כמו ותפשק את רגליך (יחזקאל ט״ז:כ״ה):
פסוק ה:יבאיש. כמו אשר הבאשתם את ריחנו:
פסוק ו:תם דרך. שדרכו תמים בלי חסרון, שהתמימות הוא הפך המום, ועקר תמימות על מי שהוא קבוע בדרך הטוב כנ"ל (ב' ז'), והפוכו חטאת, שהוא החסרון.
פסוק ו:וצדקה. על מצות שבין אדם למקום כמ"ש בכ"מ, והפוכו רשעה, שכולל גם המרשיע נגד המקום, וגדר מלת סלף שמעוות דרך התם והישר, ובא תמיד על ההסרה מן היושר והתמימות:
פסוק ט:אור, נר - ע' למעלה (ו כג).
פסוק י:זדון, ע"ל (י"א ב').
פסוק י:מצה. היא המריבה שבא לידי הכאה, וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה (שמות כ"א י"ב):
פסוק יב:תוחלת. הבדלו מן תקוה למעלה (י' כ"ח), והבדלם מן תאוה למעלה (י"א כ"ג).
פסוק יב:ומחלה, אינו שם, רק הפעיל:
פסוק יג:יחבל. מענין השחתה:
פסוק טו:שכל טוב, הוא המשכיל ברוה"ק כמו המשכילים שכל טוב (דה"ב ל' כ"ב), ורוחך הטובה נתת להשכילם (דה"ב ל' כ"ב) וכנ"ל (ג' ד'):
פסוק טז:בדעת, אולת, הדעת הוא הפך האולת שהוא הספק בכל ידיעה, והכסיל אינו אויל, רק על ידי תאותו משתמש בספיקות ופורש אותם (כנ"ל י"ב כ"ג):
פסוק יז:מלאך, ציר. הציר מחויב להשיב תשובה (ישעיה י"ח):
פסוק יח:מוסר, תוכחת. הבדלם למעלה (ג' י"א):
פסוק יט:כסילים. באר פה שהכסיל אינו אויל או פתי רק נרדף מן התאוה, כמ"ש בכל הספר:
פסוק כ:ורעה. מענין התחברות.
פסוק כ:ירוע, נפעל, מענין שבר:
פסוק כג:ניר. היא החרישה בעומק להסיר הקוצים, כמ"ש נירו לכם ניר (ירמיהו ד׳:ג׳).
פסוק כג:נספה, ענין כליון: