תנ"ך על הפרק - משלי יג - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

משלי יג

730 / 929
היום

הפרק

בֵּ֣ן חָ֭כָם מ֣וּסַר אָ֑ב וְ֝לֵ֗ץ לֹא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ יֹ֣אכַל ט֑וֹב וְנֶ֖פֶשׁ בֹּגְדִ֣ים חָמָֽס׃נֹצֵ֣ר פִּ֭יו שֹׁמֵ֣ר נַפְשׁ֑וֹ פֹּשֵׂ֥ק שְׂ֝פָתָ֗יו מְחִתָּה־לֽוֹ׃מִתְאַוָּ֣ה וָ֭אַיִן נַפְשׁ֣וֹ עָצֵ֑ל וְנֶ֖פֶשׁ חָרֻצִ֣ים תְּדֻשָּֽׁן׃דְּבַר־שֶׁ֭קֶר יִשְׂנָ֣א צַדִּ֑יק וְ֝רָשָׁ֗ע יַבְאִ֥ישׁ וְיַחְפִּֽיר׃צְ֭דָקָה תִּצֹּ֣ר תָּם־דָּ֑רֶךְ וְ֝רִשְׁעָ֗ה תְּסַלֵּ֥ף חַטָּֽאת׃יֵ֣שׁ מִ֭תְעַשֵּׁר וְאֵ֣ין כֹּ֑ל מִ֝תְרוֹשֵׁ֗שׁ וְה֣וֹן רָֽב׃כֹּ֣פֶר נֶֽפֶשׁ־אִ֣ישׁ עָשְׁר֑וֹ וְ֝רָ֗שׁ לֹא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃אוֹר־צַדִּיקִ֥ים יִשְׂמָ֑ח וְנֵ֖ר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָֽךְ׃רַק־בְּ֭זָדוֹן יִתֵּ֣ן מַצָּ֑ה וְאֶת־נ֖וֹעָצִ֣ים חָכְמָֽה׃ה֭וֹן מֵהֶ֣בֶל יִמְעָ֑ט וְקֹבֵ֖ץ עַל־יָ֣ד יַרְבֶּֽה׃תּוֹחֶ֣לֶת מְ֭מֻשָּׁכָה מַחֲלָה־לֵ֑ב וְעֵ֥ץ חַ֝יִּ֗ים תַּאֲוָ֥ה בָאָֽה׃בָּ֣ז לְ֭דָבָר יֵחָ֣בֶל ל֑וֹ וִירֵ֥א מִ֝צְוָ֗ה ה֣וּא יְשֻׁלָּֽם׃תּוֹרַ֣ת חָ֭כָם מְק֣וֹר חַיִּ֑ים לָ֝ס֗וּר מִמֹּ֥קְשֵׁי מָֽוֶת׃שֵֽׂכֶל־ט֭וֹב יִתֶּן־חֵ֑ן וְדֶ֖רֶךְ בֹּגְדִ֣ים אֵיתָֽן׃כָּל־עָ֭רוּם יַעֲשֶׂ֣ה בְדָ֑עַת וּ֝כְסִ֗יל יִפְרֹ֥שׂ אִוֶּֽלֶת׃מַלְאָ֣ךְ רָ֭שָׁע יִפֹּ֣ל בְּרָ֑ע וְצִ֖יר אֱמוּנִ֣ים מַרְפֵּֽא׃רֵ֣ישׁ וְ֭קָלוֹן פּוֹרֵ֣עַ מוּסָ֑ר וְשׁוֹמֵ֖ר תּוֹכַ֣חַת יְכֻבָּֽד׃תַּאֲוָ֣ה נִ֭הְיָה תֶּעֱרַ֣ב לְנָ֑פֶשׁ וְתוֹעֲבַ֥ת כְּ֝סִילִ֗ים ס֣וּר מֵרָֽע׃הלוךהוֹלֵ֣ךְאֶת־חֲכָמִ֣יםוחכםיֶחְכָּ֑םוְרֹעֶ֖ה כְסִילִ֣ים יֵרֽוֹעַ׃חַ֭טָּאִים תְּרַדֵּ֣ף רָעָ֑ה וְאֶת־צַ֝דִּיקִ֗ים יְשַׁלֶּם־טֽוֹב׃ט֗וֹב יַנְחִ֥יל בְּנֵֽי־בָנִ֑ים וְצָפ֥וּן לַ֝צַּדִּ֗יק חֵ֣יל חוֹטֵֽא׃רָב־אֹ֭כֶל נִ֣יר רָאשִׁ֑ים וְיֵ֥שׁ נִ֝סְפֶּ֗ה בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט׃חוֹשֵׂ֣ךְ שִׁ֭בְטוֹ שׂוֹנֵ֣א בְנ֑וֹ וְ֝אֹהֲב֗וֹ שִֽׁחֲר֥וֹ מוּסָֽר׃צַדִּ֗יק אֹ֭כֵל לְשֹׂ֣בַע נַפְשׁ֑וֹ וּבֶ֖טֶן רְשָׁעִ֣ים תֶּחְסָֽר׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
מוסר אב - שיסרהו אביו, כי ידע שיקבל המוסר בהיותו חכם. ובן לץ - לא ישמע גערת אביו, כי איננו רוצה ליסרו בגלל ליצנותו וידע כי לא יקבלהו, או לא יאבה לשמוע לאשר ייסרהו.מפרי, יאכל - עומד במקום שנים וכן הוא מפרי פיהו יאכל איש טוב, שישולם לו שכר טוב. ונפש בוגדים יאכל חמס - מיד חומס, או החמס שיעשו.נוצר פיו - מדבר רעות, אז ישמור נפשו מצרה. פושק - פותח מן: ותפשקי רגליך. פירוש: פותח שפתיו לדבר אשר לא נכון - מחתה תבא לו.מתאוה - מאכל. ואין נפשו - של עצל ואין לו מאומה. ונפש חרוצים - המתנודדים. תדושן - תשבע דשן.דבר שקר - דבר עדות שקר. יבאיש - ישנא הצדיק כדבר באוש וכמוהו להבאישני, כלומר יכלים הצדיק.תצור תם - איש תם דרך. ורשעה תסלף חטאת - איש חטאת ותעותהו.יש, כופר - שנים דבקים. מתעשר - שיעלה בעושר ולא היה לו כל מאומה. ומתרושש - שישוב רש והיה לו ממון רב ואין לזה מעלה על זה, כי העשיר אם יתפש בעבור ממונו - יתן עושר כופר נפשו, אבל רש לא ישמע גערת שוטר ונוגש.אור, ישמח - דרך משל, כי כשזורח ידמה כאילו הוא שמח כמו ישיש כגבור ואור צדיקים כאור העולם הבא, או אור תשועה, כענין: אור נגה עליהם והיתה אורה. פרוש אחר: יתכן להיות האור והנר רמז לנשמתם האצולה מאור השם, ודימה נפש הצדיק לאור השמש הזורח ונפש הרשע לנר, שאין לו העמדה ויכלה. ואמר: ישמח כענין תגל נפשי. ונר רשעים ידעך - שתמות נפשם בלא עתם והוא נכון, כענין נר אלהים נשמת אדם.רק בזדון - בעבור זדון שיזיד איש על רעהו, יתן המזיד מצה ומריבה, כלומר הזדון גורר המצה. נועצים - שיעצו שלא יעשו בזדון עמהם חכמה ואת כמו ועם.מהבל ימעט - בגזלה ובגנבה לא יצלח. וקובץ על יד - בעבור טורח יד, הוא ירבה הונו. וכן: ויברך ה' אותך לרגלי, בעבור טורח רגלי.מחלה - מפעלת פירוש מי שתוחלתו נמשכה שהשם ימשכנה ולא יוכל להשיג התוחלת, תתן חולי ללב המוחיל. ועץ חיים - וכעץ מרפא כן תאות המתאוה כשתבאהו. ויתכן שהוא הקובץ על יד.בז לדבר - המוסר יחבל וישחית לעצתו. וירא מצוה - כי הירא מן השם - הוא ירא ממצותו. ישולם - ישב בשלום.תורת - שהיא מורה לסור ממוקשי מות והפשעים הם המוקשים.שכל - שישכיל לעשות טוב השכל יתן חנו בעיני השם ורואיו. ודרך בוגדים איתן - וחזק דרכם שהמשכיל לא יוכל להשיבם, מדרך הבגידה בשכלו.כל ערום - שהערמה בלבו יעשה מעשהו בדעת. וכסיל יפרוש אולתו - לפני אחרים. פירוש אחר: יעשה בעבור דעת, כלומר יעשה ערמה ללמד דעת.מלאך רשע - אם הוא רשע - הוא יפול ברע. ואמונים - שם דבר, כלומר ציר אמונות מרפא לשולחים אותו.ריש וקלון - שיקלוהו אחרים שניהם יבאו לאיש שיפרע מוסר מלשון מפרע. ושומר תוכחת - שיוכיחוהו. יכובד - שיכבדהו השם, כענין: כי מכבדי אכבד.תאוה נהיה - דבק בעליון. וכן הוא מי שהתאוה לשמור התוכחת ונהיתה, כאשר התאוה תערב לנפשו ותנעם לו. ותועבת כסילים - מי שהוא סור מעשות רע, סור פעול:ורועה - מלשון רעך. ירוע - ישבר.תרדף - פועל יוצא, כלומר הרעה שיעשו החטאים, היא מסבבת שירדפו אחריהם. ואת צדיקים - שיעשו הצדק, השם ישלם להם שכר טוב.טוב - איש טוב יעזוב נחלה לבני בניו. וצפון - השם יצפון לצדיק ממון החוטא, כענין: רשע יכין וצדיק ילבש.ניר ראשים - יתכן להיותו שם פועל מן: נירו לכם ניר כמו: רב אוכל יהי לראשים, בעת שיזרעו ויעבדו את האדמה, כענין: עובד אדמתו ישבע לחם. ויש איש נספה - בעבור שאינו יודע משפט, נירה וזריעה, כמו: ויסרו למשפט, שהוא מדבר על ענין הזריעה.שחרו - ייסרהו בכל שחר.צדיק אוכל - עד שתהיה שבעה. תחסר - מאכל שלא תהיה שבעה.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך