תנ"ך על הפרק - משלי יג - נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט, הייתכן? / הרב חיים בן סניור שליט"א

תנ"ך על הפרק

משלי יג

730 / 929
היום

הפרק

בֵּ֣ן חָ֭כָם מ֣וּסַר אָ֑ב וְ֝לֵ֗ץ לֹא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ יֹ֣אכַל ט֑וֹב וְנֶ֖פֶשׁ בֹּגְדִ֣ים חָמָֽס׃נֹצֵ֣ר פִּ֭יו שֹׁמֵ֣ר נַפְשׁ֑וֹ פֹּשֵׂ֥ק שְׂ֝פָתָ֗יו מְחִתָּה־לֽוֹ׃מִתְאַוָּ֣ה וָ֭אַיִן נַפְשׁ֣וֹ עָצֵ֑ל וְנֶ֖פֶשׁ חָרֻצִ֣ים תְּדֻשָּֽׁן׃דְּבַר־שֶׁ֭קֶר יִשְׂנָ֣א צַדִּ֑יק וְ֝רָשָׁ֗ע יַבְאִ֥ישׁ וְיַחְפִּֽיר׃צְ֭דָקָה תִּצֹּ֣ר תָּם־דָּ֑רֶךְ וְ֝רִשְׁעָ֗ה תְּסַלֵּ֥ף חַטָּֽאת׃יֵ֣שׁ מִ֭תְעַשֵּׁר וְאֵ֣ין כֹּ֑ל מִ֝תְרוֹשֵׁ֗שׁ וְה֣וֹן רָֽב׃כֹּ֣פֶר נֶֽפֶשׁ־אִ֣ישׁ עָשְׁר֑וֹ וְ֝רָ֗שׁ לֹא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃אוֹר־צַדִּיקִ֥ים יִשְׂמָ֑ח וְנֵ֖ר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָֽךְ׃רַק־בְּ֭זָדוֹן יִתֵּ֣ן מַצָּ֑ה וְאֶת־נ֖וֹעָצִ֣ים חָכְמָֽה׃ה֭וֹן מֵהֶ֣בֶל יִמְעָ֑ט וְקֹבֵ֖ץ עַל־יָ֣ד יַרְבֶּֽה׃תּוֹחֶ֣לֶת מְ֭מֻשָּׁכָה מַחֲלָה־לֵ֑ב וְעֵ֥ץ חַ֝יִּ֗ים תַּאֲוָ֥ה בָאָֽה׃בָּ֣ז לְ֭דָבָר יֵחָ֣בֶל ל֑וֹ וִירֵ֥א מִ֝צְוָ֗ה ה֣וּא יְשֻׁלָּֽם׃תּוֹרַ֣ת חָ֭כָם מְק֣וֹר חַיִּ֑ים לָ֝ס֗וּר מִמֹּ֥קְשֵׁי מָֽוֶת׃שֵֽׂכֶל־ט֭וֹב יִתֶּן־חֵ֑ן וְדֶ֖רֶךְ בֹּגְדִ֣ים אֵיתָֽן׃כָּל־עָ֭רוּם יַעֲשֶׂ֣ה בְדָ֑עַת וּ֝כְסִ֗יל יִפְרֹ֥שׂ אִוֶּֽלֶת׃מַלְאָ֣ךְ רָ֭שָׁע יִפֹּ֣ל בְּרָ֑ע וְצִ֖יר אֱמוּנִ֣ים מַרְפֵּֽא׃רֵ֣ישׁ וְ֭קָלוֹן פּוֹרֵ֣עַ מוּסָ֑ר וְשׁוֹמֵ֖ר תּוֹכַ֣חַת יְכֻבָּֽד׃תַּאֲוָ֣ה נִ֭הְיָה תֶּעֱרַ֣ב לְנָ֑פֶשׁ וְתוֹעֲבַ֥ת כְּ֝סִילִ֗ים ס֣וּר מֵרָֽע׃הלוךהוֹלֵ֣ךְאֶת־חֲכָמִ֣יםוחכםיֶחְכָּ֑םוְרֹעֶ֖ה כְסִילִ֣ים יֵרֽוֹעַ׃חַ֭טָּאִים תְּרַדֵּ֣ף רָעָ֑ה וְאֶת־צַ֝דִּיקִ֗ים יְשַׁלֶּם־טֽוֹב׃ט֗וֹב יַנְחִ֥יל בְּנֵֽי־בָנִ֑ים וְצָפ֥וּן לַ֝צַּדִּ֗יק חֵ֣יל חוֹטֵֽא׃רָב־אֹ֭כֶל נִ֣יר רָאשִׁ֑ים וְיֵ֥שׁ נִ֝סְפֶּ֗ה בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט׃חוֹשֵׂ֣ךְ שִׁ֭בְטוֹ שׂוֹנֵ֣א בְנ֑וֹ וְ֝אֹהֲב֗וֹ שִֽׁחֲר֥וֹ מוּסָֽר׃צַדִּ֗יק אֹ֭כֵל לְשֹׂ֣בַע נַפְשׁ֑וֹ וּבֶ֖טֶן רְשָׁעִ֣ים תֶּחְסָֽר׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

הרב חיים בן סניור שליט
מאת:

נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט, הייתכן?

רָב־אֹ֭כֶל נִ֣יר רָאשִׁ֑ים וְיֵ֥שׁ נִ֝סְפֶּ֗ה בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט׃
(משלי יג כג)

יש להבין מה ביאור המקרא: "וְיֵ֥שׁ נִ֝סְפֶּ֗ה בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט"(משלי יג כג). כלום יש חלילה עוול בהנהגת הקב"ה?

חז"ל אומרים שישנן שתי הנהגות בעולם. ישנה הנהגה לפי מידת הצדק, וישנה הנהגה לפי מידת המשפט. נמתיק זאת במשל: שני אנשים גנבו לחמניה מחנות ונתפסו. האחד היה בן עשירים גדולים, הפרוטה מצויה בכיסו ובכל זאת גנב. ואילו השני היה עני מרוד והיה בתענית שלשה ימים משום שלא היה לו כסף לקנות לעצמו לחמניה לשבור רעבונו. אם הדיין ירצה לשפוט על פי מידת הצדק, את שניהם יחייב לשלם כפל כפי דין התורה, שהרי שניהם גנבו ואין מתחשבים ברקע ובסיבות למעשה הגנבה. אולם אם נשפוט על פי המשפט, בוודאי שיש להתחשב בגנב העני, כלומר לחייבו בדין, אך אחרים ישלמו את הגנבה; ארגוני רווחה או, כפי שנהג דוד המלך, לשפוט את הנאשם ולשלם את הקרן או הקנס שנתחייבו לשלם בגלל מצבם הכלכלי הקשה.

לפעמים דן הקב"ה את העולם במידת המשפט ואז מאריך ה' אפו עם הרשעים, מתחשב עם הפיתויים והניסיונות הקשים שבני האדם נתקלים בהם ומקשים עליהם להמנע מהחטא, ואז מקל בעונשם ומתייחס אליהם כשוגגים או מחכה שישובו בתשובה.

לפעמים הקב"ה דן לפי מידת הצדק ומידה זו תובעת עונש מידי על החטא ובכל חומר הדין כפי שההלכה מחייבת את החוטא.

לכך התכוון שלמה המלך במילים: "וְיֵ֥שׁ נִ֝סְפֶּ֗ה בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט"(משלי יג כג), כלומר מדוע אדם נענש ומת קודם זמנו, או נענש בעונש קשה? - משום שמידת הצדק היא אשר הכריעה את הכף ולא מידת המשפט. בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט הכוונה שלא נהגה מידת המשפט אלא מידת הצדק, ולא כפי שמבינים בטעות שנספה בלא שמגיע לו עונש.

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך