פסוק א:מוסר אב. חד מן י"ב פתחים וסימן נמסר בסימן ז' במ"ג והמלה מלעיל:
פסוק ג:לפני אמי. במקצת דפוסים אחרונים לפני כתיב לבני קרי. ויש ספרים שכתוב בהם לבני אמי בכתוב וכן פירש העמנואל ואין הדבר כן שהרי חבירו מלמד עליו לפני ומטעין בהו ש"מ דכי הדדי נינהו והכי אשכחנא בספרי דוקני דכתיבין וקריין לפני:
פסוק ד:יתמך דברי. במקצת ספרים כתוב יתמך דברי בחולם המ"ם. וזהו דעת ב"נ וברוב הספרים בקמץ חטוף וכב"א. וכ"כ רד"ק במכלול דף כ"ב בא כן בקמץ חטף אע"פ שלא בא על מלה זעירא או מלה מלעיל לפי שהיו"ד מועמדת בגעיא ע"כ. ומ"מ קריאת השוא נח כמו י ק ט ל עני (איוב כד):
פסוק ד:וחיה. החי"ת בשוא לבדו:
פסוק ח:סלסלה. במקצת דפוסים אחרונים כתב יו"ד אחר למ"ד ושבוש הוא ועיין מ"ש (בד"ה א' ה'):
פסוק ח:תכבדך. ב' בטעם מלעיל דלא כמנהגא שאל אביך ויגדך ודין וכן כתבם המכלול בדף ע"ז:
פסוק יא:הריתיך. חסר וא"ו אחר ה"א ומלא יו"ד אחר רי"ש ואחר תי"ו והמסורת לית וחד והורתיך אשר תדבר ועיין מה שכתבתי בספר ואלה שמות:
פסוק יב:בלכתך. הבי"ת בגעיא בס"ס:
פסוק יג:נצרה. דגש הצד"י לתפארת:
פסוק טו:פרעהו. ברי"ש ולית כוותיה וחד בדל"ת פדעהו מרדת שחת (איוב ל"ג) ובמ"ג מערכת אות הדל"ת נמנה באלפ"א בית"א מן חד דל"ת וחד רי"ש ולית דכיתא:
פסוק טז:כי לא ישנו. נעלמה היו"ד פ"א הפעל מהמכתב ויו"ד איתן מועמדת בגעיא להורות עליה. מכלול דף קל"א וכתב רבי אלייא המדקדק בס' טוב טעם פ' ז' ובהגהת שרשים שהמתג לפעמים מבדיל בין לשון ללשון כגון לא ישנו אם לא ירעו היו"ד במתג להורות על יו"ד השרש ששרשו ישן. ואחרי דברי לא ישנו שאין בו מתג שרשו שנה. וכן וייראו שהוא לשון מורא נמצאים חסרים יו"ד השרש והמתג מורה עליו להבדיל בין לשון מורא ללשון ראיה:
פסוק טז:ונגזלה. הוא"ו בעיא בס"ס:
פסוק טז:יכשולו. יכשילו קרי:
פסוק יט:כאפלה. בכ"ף ולית כוותיה:
פסוק כד:עקשות פה. דגש הקו"ף לתפארת:
פסוק כה:יישרו. חד מן ד' חסרים יו"ד בתר שי"ן בלישנא ועיני המדפיסים לא הביטו לנוכח המסרה שלפניהם:
פסוק כו:וכל דרכיך. הוא"ו בגעיא:
פסוק כו:יכנו. בלא וא"ו אחר כ"ף: