פסוק א:שמעו בנים - אחר שהזהיר בנו הוכיח בנים אחרים, שישמעו מוסר אביהם אף על פי שהם רכים לאביהם נחשב כמוני.
פסוק ו:אל תעזבה - החכמה, כי היא תשמרך מצרה.
פסוק ז:ראשית חכמה קנה חכמה - במקצת הונך ואם לא תוכל לדעתה, תן כל הונך.
פסוק ח:סלסלה - הגביהה ורוממה מן סולו לרוכב,
פסוק ח:תכבדך - תשימך במעלת הכבוד.
פסוק ח:כי תחבקנה - ללמוד אותה תמיד.
פסוק ט:תמגנך - מן: מגן צריך.
פסוק יא:בדרך חכמה - בעבור דרך חכמה שתלמדה.
פסוק יב:בלכתך - כאשר תלך בדרך החכמה.
פסוק יג:נצרה - ראוי להיות בפתח והה"א כנוי לחכמה, הנזכרת למעלה בדרך החכמה. והטעם: החזק במוסר שיסרתיך ללכת בה.
פסוק טו:פרעהו - מן ותפרעו כל עצתי מן למפרע:
פסוק יח:ואורח צדיקים - חסר. והנכון: אור אורח צדיקים.
פסוק כג:מכל משמר - הם מצות לא תעשה, שהאדם ראוי לישמר מהם פרוש אחר: יותר מכל משמר נצור לבך מלהרהר רע.
פסוק כג:כי ממנו תוצאות חיים - והוא כמלך בגוף.
פסוק כה:יישירו - יבחרו הדרך הישרה.
פסוק כו:פלס - במאזני המחשבה וראה אי זה דרך טוב.
פסוק כו:וכל דרכיך יכונו - כאשר תפלסם.
פסוק כז:אל תט - מהמעגל אשר תבחר.
פסוק כז:הסר רגליך מרע - מדרך רע שלא תבחר בו.