פסוק א:שמעו, והקשיבו. התבאר אצלי (ישעיה א' י' ובכ"מ) שהקשבה פחותה משמיעה, וכשבאו יחד על שני נשואים מתחלפים בא על החשוב לשון שמיעה ועל הפחות ממנו לשון הקשבה, ופה עקר יספר מוסר אביו:
פסוק ב:לקח, תורתי. לקח הוא מה שלקח מאחרים בקבלה (למעלה א' ה'), ותורתי כולל גם מה שיורה וילמד מרוח בינתו:
פסוק ג:בן. שרשו בנה, ובא במובן המדויק על הבונה בית אביו, ובסוטה (דף י') כי אמר אין לי מן הגון למלכות וכמ"ש בגדרו בספר התו"ה תזריע (סי ד'):
פסוק ד:וירני. ההוראה הוא על דבר מעשה בכ"מ:
פסוק ד:לבך. הלב מציין לרוב כח הממשלה אשר בנפש:
פסוק ה:חכמה, בינה. הבדלם למעלה (א' ב'), והקנין הבא בדברים הגיונים מציין ששבו להיות מוטבעים בנפשו כקנין שהוא שלו.
פסוק ה:ותשמרך, ותצרך. הנוצר גדול מן השומר כנ"ל (ב' י"א):
פסוק ח:סלסלה. לשון רוממות, כמו סולו סולו המסלה שהוא מענין הרמה, והכבוד הוא יותר מן הרוממות שהוא כבוד הנפש הרוחניות, ולמעלה ממנו לוית חן, ועטרת תפארת למעלה מכולם, שהכבוד והחן יהיו גם במעלה או בסגולה טבעית, והתפארת היא במעלה שהשיג ע"י בחירתו כמ"ש(ישעיה ד'):
פסוק יא:בדרך, במעגלי. עי' הבדלם למעלה (ב' ט"ו).
פסוק יא:הוריתיך, הדרכתיך, המדריך הוא יותר מן המורה, וכן הורני ה' דרכך ונחני בארח מישור:
פסוק יג:החזק במוסר. המחזיק הוא בשהדבר רוצה להפרד ממנו (כנ"ל ג' י"ח), וגדר המוסר התבאר למעלה (א' ב'):
פסוק יד:בארח, בדרך. הבדלם למעלה (ב' י"ג).
פסוק יד:רשעים, רעים. מלת רע נופל גם על מחשבת המינות ואפיקורסות, ולא כן מלת רשע ורשעה שלא בא רק על המעשים, ולא נמצא שיאמר חושב רשע כמו שיאמר חושב רע, ויצוייר רשע שאינו רע ר"ל שאינו מין, וכן יש רע שאינו רשע במעשיו:
פסוק יד:תאשר. בא תמיד על הדרכה בדרך האושר כמ"ש בכ"מ:
פסוק יח:(יח-יט) ארח, דרך. הבדלם למעלה (ב' י"ג).
פסוק יח:אור נגה, בא על אור המתפלש מגשם מאיר, כמו על אור הירח, וכן בא על אור השחר, אור נגה עליהם (ישעיהו ט׳:א׳), וכמש"ש טעמו, ואפלה. גדול מחשך כמ"ש בכ"מ:
פסוק כ:לדברי, לאמרי. בארתי הבדלם בארך בס' התו"ה ויקרא (סי' ג' וסי' ד'):
פסוק כד:פה, שפתים. השפתים הם חיצונים נגד הפה תמיד כמ"ש בכ"מ.
פסוק כד:עקשות, לזות. לוז הוא דבר הנוטה, ואינו מציין העקשות בעצמו (ע"ל ב' ט"ו):
פסוק כה:עיניך, עפעפיך. עפעפיך מציין סגירת העינים (כמ"ש ירמיה ט' י"ז, תהלות י"א ד').
פסוק כה:נכח, נגד. נוכח מציין שמכוין נגד נקודה מגבלת, ובא בשם נכח ההגבלה נגד דרכי המקום כמ"ש ישעיה (כ"ו י'):
פסוק כו:פלס מעגל. דרכיך. ההבדל בין מעגל ודרך התבאר למעלה (ב' ט"ו), והמדה שבו מכונים ומודדים את המעגל להגיע על ידו אל היושר נקרא פלס, וכל מעגלותיו מפלס, מעגל צדיק תפלס, כי יש הבדל בין הפלס ובין המאזנים, שבמאזנים שתי הכפות דומים וקנה המשקל שוכב באמצע בין שתי הכפות, אבל במשקל הפלס אין הקנה באמצע רק ישכון אצל צד הכבד, ובזה יישיר הפלס, וזה מליצה אל המעגל שנוטה מן האמצע אל הצד ועל ידי הפלס יישיר המשקל: