ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד – אחדות הבריאה
לפני בריאת העולם היה מצב של אחדות גמורה בבחינת "ה' אחד ושמו אחד". לאחר שנברא העולם נוצר מצב של פירוד בסוגים שונים של הבריאה כמו, דומם, צומח, חי ומדבר וכן אש, רוח, מים ועפר. הקב"ה קבע הבדלים ושינויים רבים בין חומר למשנהו, והאדם, שהוא נזר הבריאה, יוכל לרתום את כל הסוגים הללו לרצון הבורא ולהאדרת שמו בעולם בבחינת "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו"(ישעיהו מג ז).
מצב פירוד זה הינו זמני, כי מטרת הבריאה לשוב לאחדותה הראשונית ולדבקות בקב"ה וכדברי הנביא זכריה בפרקנו: "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"(זכריה יד ט).
התפקיד החשוב להביא לאחדות הבריאה הוטל על האדם בכלל ועל האדם מישראל בפרט. כדי להגיע לכך צריך האדם לבער מתוכו את האנוכיות ולהשריש בתוכו את מידת החסד.
באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי חן – ויקרא'