פסוק א:וְאַחַר בָּאוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁהֶאֱמִין הָעָם. וְכֵן הֵם דִּבְרֵי ה׳, דִּכְתִיב (שמות ג:יח): ״וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ״ וְאַחַר כָּךְ ״וּבָאתָ״ וְגוֹ׳, וְלָזֶה הִפְסִיק הַפְסָקָה קוֹדֶם ״וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ״, הֲגַם שֶׁהוּא סִיּוּם עִנְיָן הַנּוֹגֵעַ לְיִשְׂרָאֵל, וּסְמָכָהּ עִם ״וּבָאתָ״ וְגוֹ׳ וְהָבֵן:
פסוק ב:״אֲשֶׁר אֶשְׁמַע וְגוֹ׳ לְשַׁלַּח״ וְגוֹ׳. יְכַוֵּן לוֹמַר: מַה כֹּחוֹ הַגָּדוֹל לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ בְּדָבָר גָּדוֹל כָּזֶה לְשַׁלַּח וְכוּ׳? וְחָזַר לוֹמַר שֶׁדְּבָרָיו לִרְבוּתָא נֶאֶמְרוּ, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל עַד מְאֹד לֹא יוֹעִיל זֶה לְשַׁלַּח יִשְׂרָאֵל. וְאֵין כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה שֶׁהוּא יוֹדְעוֹ, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ גָּדוֹל בְּעֵינָיו לְשַׁלַּח יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ יוֹדְעוֹ כָּל עִקָּר, וְהוּא אָמְרוֹ ״לֹא יָדַעְתִּי״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ ״וְגַם״, פֵּרוּשׁ, וַהֲגַם שֶׁיּוֹדִיעֵהוּ וְיַשְׂכִּיל כִּי גָּדוֹל הוּא, אַף עַל פִּי כֵן ״אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא״ וְגוֹ׳, וְהֵם תְּחִלַּת דְּבָרָיו, וְהָבֵן.
פסוק ג:וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ׳ פֶּן יִפְגָּעֵנוּ. דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ה,יד) שֶׁהַזְּקֵנִים נִשְׁמְטוּ אֶחָד אֶחָד, אַף עַל פִּי כֵן אַחַר כָּךְ דִּבְּרוּ דְּבָרִים אֵלּוּ. וְעַל שֶׁלֹּא בָּאוּ יַחַד עִם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נֶעֶנְשׁוּ. אוֹ אוּלַי שֶׁכָּל הָעָם נִכְנְסוּ יַחְדָּיו אֶל פַּרְעֹה וְאָמְרוּ לוֹ דִּבְרֵי טַעַם, כִּי יוֹתֵר טוֹב לוֹ שֶׁיְּשַׁלְּחֵם וְיֵשׁ תִּקְוָה שֶׁיָּשׁוּבוּ אַחַר כָּךְ מִשֶּׁבֶת שָׁם וְיִכְלוּ בַּדֶּבֶר וְגוֹ׳, גַּם דָּבָר זֶה יִפְחַד מִמֶּנּוּ פַּרְעֹה כִּי יִגַּע עַד לִבּוֹ דֶּבֶר וְחֶרֶב הַבָּא לִשְׁכוּנָתוֹ. וְאוּלַי נִתְחַכְּמוּ לְהַפְחִידוֹ פֶּן יִפְגָּעֵהוּ לְפַרְעֹה וְגוֹ׳, וְהִלְבִּישׁוּ הַקְּלָלָה בָּהֶם לְצַד כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ.
פסוק ד:וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ לָמָּה מֹשֶׁה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁהָיוּ לְפָנָיו מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְהַזְּקֵנִים שֶׁאָמְרוּ ״אֱלֹהֵי הָעִבְרִים״ וְגוֹ׳, וְהֶחְזִיר פָּנָיו אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: אֵין תְּלוּנָתִי עַל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַת וָפַחַד מֵהַחֶרֶב וְהַדֶּבֶר, וְהַתְּלוּנָה הוּא עֲלֵיכֶם שֶׁעֲשִׂיתֶם שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד – שֶׁבָּאתֶם בִּשְׁלִיחוּת אֵלַי מֵאֱלֹהֵיכֶם, אִם כֵּן הַדָּבָר תָּלוּי בִּי, אִם כֵּן מַה מָקוֹם לְהַפְחִיד הָעָם פֶּן יִפְגָּעֵם בַּדֶּבֶר, וַהֲלֹא אֵינָם בִּרְשׁוּת עַצְמָם וַאֲנוּסִים הֵם. מַה תֹּאמַר, כִּי הֵם יְכוֹלִין לָצֵאת בִּרְשׁוּת עַצְמָם? אִם כֵּן לָמָּה בָּאתָ אֵלַי בִּשְׁלִיחוּת לְשַׁלְּחָם? וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוְּנוּ רַזַ״ל (שמות רבה ה,טו) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״אַתֶּם לָמָּה, דִּבְרֵיכֶם לָמָּה?״ פֵּרוּשׁ, אַתֶּם לָמָּה בָּאתֶם אֵלַי, דִּבְרֵיכֶם שֶׁאֲמַרְתֶּם לָעָם הַזֶּה מִפִּי אֱלֹהֵיהֶם פֶּן וְגוֹ׳ לָמָּה? – שֶׁהֵם שְׁנֵי דְּבָרִים סוֹתְרִים. וְהֵשִׁיב פָּנָיו לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לְכוּ לְסִבְלוֹתֵיכֶם, כִּי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בִּרְשׁוּת עַצְמָן הָיוּ.
פסוק ה:וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהֵם רַבִּים אֵינָם בַּת יָכִיל (מלכים א ז:כו) לְהָסִיר מֵהֶם מוֹרֶךְ לֵבָב זֶה שֶׁל פְּגִיעַת חֶרֶב מִכֻּלָּם, וְדָבָר זֶה יִהְיֶה גּוֹרֵם שֶׁתַּשְׁבִּיתוּ אוֹתָם מִסִּבְלוֹתָם כִּי יִתְחַמֵּץ וְיֵרַךְ לְבָבָם, וְתַרְעוֹמֶת זֶה הוּא עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. אוֹ יִטְעוֹן כְּנֶגֶד הַנּוֹגְשִׂים אֲשֶׁר הִנִּיחוּ אוֹתָם לָבֹא לְפַרְעֹה וּבִטְּלוּ עֲבוֹדָתָם, וְאָמַר כִּי הֵן רַבִּים הֵם וּזְמַן מוּעָט שֶׁל בִּטּוּל עֲבוֹדָתָם יַעֲשֶׂה הַרְבֵּה רֹשֶׁם.
פסוק ו:וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא. פֵּרוּשׁ, דַּוְקָא בַּיּוֹם הַהוּא צִוָּה לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְהַטַּעַם כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת תֹּקֶף הַצָּרָה שֶׁלֹּא יוּכְלוּ שְׂאֵת תִּשָּׁכַח מֵהֶם הַמַּחְשָׁבָה הַהִיא שֶׁל הַמּוֹרָא וְיִפְנוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדָתָם, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין כִּי צָרָה הַמְזֻמֶּנֶת תַּשְׁכִּיחַ מֵחוּשׁ צָרָה הָעֲתִידָה וְשֶׁכְּבָר עָבְרָה, וְזֶה מֵהַמֻּרְגָּשׁ לַמַּשְׂכִּיל עַל דָּבָר. וְשִׁעֵר כִּי יַסְפִּיק לָזֶה יוֹם אֶחָד.
פסוק ו:אוֹ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לִרְמוֹז שֶׁלֹּא נִשְׁאַר עוֹד לָהֶם בָּעֲבוֹדָה אֶלָּא יוֹם הַהוּא, כִּי לְמָחָר בָּא מֹשֶׁה וְהִכָּה יְאוֹר מִצְרַיִם, וְנִשְׁבְּרָה מַקֵּל הַשִּׁעְבּוּד, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מֵעֵת שֶׁהִתְחִילוּ הַמַּכּוֹת נִסְתַּלֵּק הַשִּׁעְבּוּד מֵעֲלֵיהֶם, וְאַדְרַבָּה הִתְחִילוּ לְהוֹזִיל כַּסְפָּם בְּעַד מַשְׁקֵה מַיִם, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ט,י). וְאֵין לְהַקְשׁוֹת מֵאָמְרוֹ ״גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם״, כִּי יוֹם שֶׁלְּפָנָיו לֹא כִלּוּ חֻקָּם לְצַד שֶׁהָיָה יוֹם בְּשׂוֹרָה וְהָיוּ מְקֻבָּצִים לִפְנֵי מֹשֶׁה שֶׁעָשָׂה לְעֵינֵיהֶם הָאוֹתוֹת.
פסוק ח:כִּי נִרְפִּים הֵם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מִי תָּלָה צַעֲקַת עֲבוֹדָה לֵאלֹהִים לְצַד שֶׁהָעֲבוֹדָה רְפוּיָה עֲלֵיהֶם. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּין לוֹמַר שֶׁלֹּא רָצוּ לָלֶכֶת לִזְבּוֹחַ אֶלָּא לְצַד שֶׁרָאוּ שֶׁהֵיטִיב ה׳ עִמָּהֶם שֶׁהֵקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַשִּׁעְבּוּד וְהֵם בְּטֵלִים, עַל כֵּן וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, עַל זֶה הֵם צוֹעֲקִים לֵאמֹר נִזְבְּחָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְהָבִיא קָרְבַּן תּוֹדָה עַל הַטּוֹב שֶׁהוֹצִיאָם מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד, שֶׁזּוּלַת זֶה מַה טוֹבַת ה׳ עֲלֵיהֶם לְהִתְחַיֵּב לִזְבּוֹחַ לוֹ. לָזֶה אָמַר תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עֲלֵיהֶם וּמֵעַתָּה לֹא יְדַבְּרוּ עוֹד בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁל שֶׁקֶר, כִּי אֲפִילּוּ כְּפִי דַּעְתָּם אֵין לָהֶם לִזְבּוֹחַ כִּי פָּסְקָה טוֹבַת רִפְיוֹן הַצָּרָה מֵעֲלֵיהֶם.
פסוק ח:עוֹד יִרְצֶה, כִּי מֵאָמְרָם נֵלְכָה וְנִזְבְּחָה וְגוֹ׳, זֶה יַגִּיד כִּי טַעְמָם הוּא כִּי מַה שֶׁיְּבַטְּלוּ מֵעֲבוֹדָתָם יִשְׁנוּ בְּהִשָּׁבוֹן, כְּשֶׁיַּחְזְרוּ יִדְחֲקוּ עַצְמָם לַעֲבוֹד בְּכָל יוֹם חֵלֶק יוֹתֵר מֵהָרָגִיל עַד תַּשְׁלוּם מְלַאכְתָּם אֲשֶׁר בָּטְלָה. לָזֶה אָמַר לֹא תֹאסְפוּן לָתֵת תֶּבֶן וְגוֹ׳ וְאֶת מַתְכֹּנֶת וְגוֹ׳, וְהַטַּעַם כִּי נִרְפִּים וְגוֹ׳ עַל כֵּן הֵם צוֹעֲקִים לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ צְעָקָה שֶׁאַחֲרֶיהָ אֲמִירָה אַחֶרֶת שֶׁהִיא הַתַּשְׁלוּם הָעֲבוֹדָה שֶׁיַּעֲשׂוּ בַּחֲזָרָתָם, אִם כֵּן תִּכְבַּד וְגוֹ׳, וְהָבֵן:
פסוק ח:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְאַל יִשְׁעוּ לְשׁוֹן רִפְיוֹן. וְאָמַר סִבַּת הָרִפְיוֹן הוּא בַּדָּבָר הַנֶּאֱמַר לָהֶם מִמֹּשֶׁה שֶׁבְּעֵינֵי פַּרְעֹה הוּא שֶׁקֶר, וְהַכַּוָּנָה הוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וְהִשְׁבַּתֶּם״ וְגוֹ׳, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַמּוֹרָא פֶּן יִפְגָּעֵם יִכָּנֵס מוֹרֶךְ בִּלְבָבָם וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם כֹּחַ לָעֲבוֹדָה הַכְּבֵדָה שֶׁעֲלֵיהֶם, לָזֶה ״תִּכְבַּד״ וְגוֹ׳ כַּנִּזְכָּר.
פסוק יא:כִּי אֵין נִגְרָע וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ ״כִּי אֵין״ וְגוֹ׳ וְלֹא אָמַר ״וְאֵין נִגְרָע״, הָכִי פֵּרוּשׁוֹ: כֹּה אָמַר פַּרְעֹה וְגוֹ׳ אַתֶּם לְכוּ וְגוֹ׳, וּדְבָרִים אֵלּוּ אֵין בָּהֶם בְּשׂוֹרָה רָעָה, וְאַדְרַבָּה הֵם חֲפֵצִים בַּדָּבָר, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם מְלֶאכֶת הַבִּנְיָן וְלַעֲשׂוֹת מְלָאכָה זוֹ לְקוֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן. לָזֶה אָמַר טַעַם הַגְּזֵרָה הִיא כִּי אֵין נִגְרָע, וְאֵין זֶה אֶלָּא הַמְעָטַת הַזְּמַן בְּדָבָר זֶה כְּדֵי שֶׁתַּעֲשׂוּ עֲבוֹדַתְכֶם בִּזְמַן מוּעָט.
פסוק כב:וַיָּשָׁב מֹשֶׁה וְגוֹ׳ לָמָה וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לָמָה הֲרֵעֹתָה, פֵּרוּשׁ, כִּי לֹא אָמַרְתָּ לִי אֶלָּא שֶׁיְּחַזֵּק לִבּוֹ וְלֹא יִשְׁלַח אֶת הָעָם, אֲבָל לֹא שֶׁיִּכְבַּד עֲלֵיהֶם הָרַע. וְאִם תֹּאמַר שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַקֵּץ לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַשִּׁעְבּוּד וְזֶה הוּא סִבַּת הָרַע, אִם כֵּן לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי, פֵּרוּשׁ בִּזְמַן זֶה, וְהָיָה לְךָ לְהַמְתִּין עַד קֵץ הַשִּׁעְבּוּד.
פסוק כב:עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, כִּי גִּלָּה ה׳ אֵלָיו שֶׁהֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרַב קֵץ גְּאוּלָה, אַף עַל פִּי כֵן הוּא מַקְדִּים לְהַצִּיל אוֹתָם מֵהָעֹנִי, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ קֵץ הַגְּאוּלָה לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ יַעֲלֶה אוֹתָם. וְהוּא אָמְרוֹ לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה, וְאִם תֹּאמַר מוּטָב שֶׁיִּסְבְּלוּ צָרָה זוֹ לְתַכְלִית הַגְּאוּלָה, אִם כֵּן ״לָמָּה זֶה שְׁלַחְתָּנִי״, שֶׁהֲרֵי כָּל עִקַּר הַשְּׁלִיחוּת מִקֹּדֶם זְמַן הַגְּאוּלָה הוּא לְצַד הֲסָרַת הַשִּׁעְבּוּד, וְאִם אֵין תַּכְלִית טוֹב לַדָּבָר אֶלָּא הַיְּצִיאָה וְלֹא הַצָּלָתוֹ מִצָּרָה, אִם כֵּן לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי. וְרָמַז בְּאָמְרוֹ זֶה לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁנִּתְעַכְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מִזְּמַן זֶה עַד הַגְּאוּלָה, וְחָשַׁשׁ מֹשֶׁה כִּי צָרָה זוֹ שֶׁהִכְבִּיד פַּרְעֹה עַל יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה כֵן עַד זְמַן יְצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם.
פסוק כב:עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל כַּת הַמִּשְׁתַּעְבְּדִים וְכַת שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּעְבְּדִים וְהוּא שֵׁבֶט לֵוִי, לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד כַּת הַמִּשְׁתַּעְבְּדִים לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה, אָמַר ״הַזֶּה״ לִשְׁלוֹל שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּעְבְּדִים, וּכְנֶגֶד כַּת שֶׁלֹּא גָּרַם לָהֶם רָעָה אָמַר לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא הוֹעַלְתִּי בִּשְׁלִיחוּתִי כְּלוּם.
פסוק כב:עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לָמָה הֲרֵעֹתָה לְעַמְּךָ, וּבְהֶכְרֵחַ לְהָשִׁיב בְּאֶמְצָעוּת הַשְּׁלִיחוּת יָצְתָה הָרָעָה, אִם כֵּן לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי, וְרָמַז בְּתֵיבַת ״זֶה״ לוֹמַר כִּי עַל זֶה הָיָה מְמָאֵן מִלֵּילֵךְ בְּעֵת הַשְּׁלִיחוּת.
פסוק כג:לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ וְגוֹ׳ וְהַצֵּל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד טַעֲנוֹת הָרִאשׁוֹנִים, עוֹד הוּא קוֹבֵל לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי מֵאָז דִּבַּרְתִּי לָרָשָׁע זֶה בִּשְׁמֶךָ לֹא דַי שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶלָּא הוֹסִיף לְהָרַע. וְדִקְדֵּק לוֹמַר מֵאָז, פֵּרוּשׁ, מִשָּׁעָה עַצְמָהּ שֶׁהִזְכִּיר לוֹ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ נִתְמַלֵּא חֵמָה, כִּי בָּזֶה יוּכַּר הַדָּבָר כִּי מַה שֶׁעָשָׂה הוּא מִשִּׂנְאָתוֹ אֶת ה׳ וּמִמִּיעוּט עֶרְכּוֹ בְּעֵינָיו נִתְכַּוֵּן לְזַלְזֵל חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין לְךָ מֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ וְנוֹגֵעַ בִּכְבוֹדוֹ כָּזֶה. וְנִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בָּזֶה לוֹמַר, כִּי אֵיךְ לֹא נִתְקַנָּא אֵל עֶלְיוֹן לִכְבוֹד שְׁמוֹ לְהַצִּיל לְיִשְׂרָאֵל מִיָּדוֹ לְמָנְעוֹ מֵהָרַע לְעַמּוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד, הֲגַם שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים יִשְׂרָאֵל לְנֵס מִצַּד עַצְמָן – יִהְיוּ רְאוּיִים לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר חִלֵּל רָשָׁע בְּגוֹבַהּ לִבּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ בִּתְמִיהָה, אֵיךְ לֹא הִצַּלְתָּ אוֹתָם לְמַעַן מְנַאֵץ שְׁמֶךָ. וְכָפַל לוֹמַר שְׁתֵּי הַצָּלוֹת, לִרְמוֹז כִּי בְּלֹא טַעַם זֶה הֵם עוֹמְדִים לְהַצָּלָה וְלָזֶה שְׁלָחוֹ.
