פסוק א:דָּבָר אַחֵר, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי. אָמַר לוֹ: מַזֶּה בְיָדֶךָ. מִזֶּה כְּתִיב, שֶׁמִּזֶּה שֶׁבְּיָדְךָ אַתָּה צָרִיךְ לִלְקוֹת, שֶׁאַתָּה מוֹצִיא לָשׁוֹן הָרָע עַל בָּנַי. כְּשֵׁם שֶׁהַנָּחָשׁ הוֹצִיא לָשׁוֹן הָרָע וְאָמַר: כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים וְגוֹ' (בראשית ג, ה). וּבָנַי מִיָּד מַאֲמִינִים, שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים. מַאֲמִינִים, דִּכְתִיב: וַיַּאֲמֵן הָעָם. בְּנֵי מַאֲמִינִים, דִּכְתִיב: וְהֶאֱמִין בַּה' (בראשית טו, ו) וּמַה הַנָּחָשׁ הִלְקֵיתִי אוֹתוֹ בַּצָּרַעַת, אַף אַתָּה הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ, וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ, וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם. רָמַז לוֹ רֶמֶז, שֶׁעָתִיד לִטֹּל אֶת דִּינוֹ בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה (במדבר כ, י).
פסוק יד:תֵּדַע לְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֵלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ אֵצֶל פַּרְעֹה וְאָמַר לוֹ שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, אַתְּ סָבוּר שֶׁמָּא עִכֵּב מֹשֶׁה שֶׁלֹּא רָצָה לֵילֵךְ. אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כִּמְכַבֵּד לְאַהֲרֹן. אָמַר מֹשֶׁה: עַד שֶׁלֹּא עָמַדְתִּי, הָיָה אַהֲרֹן אָחִי מִתְנַבֵּא לָהֶם בְּמִצְרַיִם שְׁמוֹנִים שָׁנָה. הוּא שֶׁכָּתוּב: וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (יחזקאל כ, ה). וּמִנַּיִן שֶׁאַהֲרֹן הָיָה מִתְנַבֵּא לָהֶם בְּמִצְרַיִם? שֶׁכָּךְ הוּא אוֹמֵר: וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם וְגוֹ' (ש״א ב, כו). אָמַר מֹשֶׁה: כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ הָיָה אַהֲרֹן אָחִי מִתְנַבֵּא, וְעַכְשָׁו אֲנִי נִכְנָס בִּתְחוּמוֹ שֶׁל אָחִי וְיִהְיֶה מֵצֵר, לְכָךְ לֹא הָיָה רוֹצֶה לֵילֵךְ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: לֹא אִכְפַּת לְאַהֲרֹן בְּדָבָר זֶה, לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מֵצֵר אֶלָּא עוֹד שָׂמֵחַ, תֵּדַע לְךָ, שֶׁאָמַר לוֹ: וְגַם הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ. אֵינוֹ אוֹמֵר וְשָׂמַח בְּפִיו אוֹ שָׂמַח בִּלְבַד, אֶלָּא וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ.
פסוק יד:אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: הַלֵּב שֶׁשָּׂמַח בִּגְדֻלַּת אָחִיו, יָבוֹא וְיִשְׂמַח וְיִלְבַּשׁ אוּרִים וְתֻמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן (שמות כח, ל). הֱוֵי, וְגַם הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְגוֹ'. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ כָּךְ, קִבֵּל עָלָיו לֵילֵךְ. מִיָּד נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַהֲרֹן וְאָמַר לוֹ: לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה. הֱוֵי, מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, כְּמֹשֶׁה וּכְאַהֲרֹן, אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ.
פסוק יח:וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חוֹתְנוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: בְּכָל עֵת אֹהַב הָרֵעַ וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד (משלי יז, יז). מִי הָיָה זֶה? זֶה יִתְרוֹ שֶׁקִּבֵּל לְמֹשֶׁה שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי פַּרְעֹה. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, כָּל מִי שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְאֵין עוֹשֶׂה אוֹתָהּ, אֵין אוֹתָהּ מִצְוָה פּוֹסֶקֶת מִבֵּיתוֹ. יִתְרוֹ קִבֵּל לְתוֹךְ בֵּיתוֹ גּוֹאֵל שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי הַשּׂוֹנֵא, מִן בֵּיתוֹ עָמְדָה שֶׁקִּבְּלָה לַשּׂוֹנֵא שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי הַגּוֹאֵל וַהֲרָגַתּוּ. וְאֵיזֶה? זֶה סִיסְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְסִיסְרָא נָס בְּרַגְלָיו אֶל אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי וְגוֹ', וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי אַל תִּירָא וְגוֹ', וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי אֶת יְתַד הָאֹהֶל וְגוֹ' (שופטים ד, יז-כא). וּכְתִיב: וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה (שופטים א, טז). לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד (משלי יז, יז).
פסוק יח:שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם קִבְּלוּ שְׁנֵי צַדִּיקִים וְנִתְבָּרְכוּ בִּשְׁבִילָן, וְלֹא הָיָה לָהֶם בָּנִים מִתְּחִלָּה, וּמִשֶּׁנִּכְנְסוּ לְבָתֵּיהֶם נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנִים, לָבָן וְיִתְרוֹ. לָבָן, אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ בֵּן וְהָיְתָה בִּתּוֹ רוֹעָה אֶת צֹאנוֹ? אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים. וּמִשֶּׁנִּכְנַס יַעֲקֹב לְבֵיתוֹ, נִתְבָּרֵךְ בִּנְכָסִים וּבְבָנִים, דִּכְתִיב: נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ (בראשית ל, כז). וּכְתִיב: וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן. יִתְרוֹ, דִּכְתִיב: וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת. אֶפְשָׁר הָיוּ לוֹ בָּנִים, וּבְנוֹתָיו רוֹעוֹת? אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ, וּמִשֶּׁנִּכְנַס מֹשֶׁה לְבֵיתוֹ, נִתְבָּרֵךְ וְהָיוּ לוֹ בָּנִים, דִּכְתִיב: וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה (שופטים א, טז).
פסוק יח:וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֵינִי יָכוֹל, מִפְּנֵי שֶׁקִּבְּלַנִי יִתְרוֹ וּפָתַח לִי אֶת פֶּתַח בֵּיתוֹ וַאֲנִי עִמּוֹ כְּבֵן. וּמִי שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ פִּתְחוֹ לַחֲבֵרוֹ, נַפְשׁוֹ הוּא חַיָּב לוֹ. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאֵלִיָּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל צָרְפִית הָאַלְמָנָה, מֵת בְּנָהּ. הִתְחִיל מִתְחַנֵּן וְאָמַר: הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ, וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד עַל קִרְבּוֹ וַיֶּחִי (מלכים א יז, כ-כב).
פסוק יח:וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל הַפּוֹתֵחַ פֶּתַח לַחֲבֵרוֹ, חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ לֶאֱלִישָׁע, שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ (מלכים ב ב, ט). אָמַר לוֹ אֱלִישָׁע: וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי. אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ: אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי לָךְ כֵן, וְאִם אַיִן לֹא יִהְיֶה. וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וְגוֹ'. הָיָה לוֹ לֶאֱלִישָׁע לֵילֵךְ אֵצֶל אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַחֲיוֹתָן, כְּשֶׁהֶחֱיָה בֶּן אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית. וְכֵן אֵלִיָּהוּ הָיָה לוֹ לְהַחֲיוֹת אֲבוֹתָיו, כְּשֶׁהֶחֱיָה בְּנָהּ שֶׁל צָרְפִית, אֶלָּא שֶׁמָּסַר אֶת נַפְשׁוֹ עַל אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ.
פסוק יח:וְכָךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹן הָעוֹלָם, קִבְּלַנִי יִתְרוֹ וְנָהַג בִּי כָּבוֹד, אֵלֵךְ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּתוֹ. לְכָךְ כְתִיב: וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן. מֵאַחַר שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ בַּסְּנֶה, חָזַר וְדִבֵּר עִמּוֹ בְּמִדְיָן. הָעִנְיָן צָרִיךְ הָיָה מִשֶּׁלְּפָנָיו.
פסוק יח:וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ (איוב כג, יג). דָּרַשׁ רַבִּי פַּפּוֹס, לְפִי שֶׁהוּא יָחִיד בָּעוֹלָם וְאֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְּיָדוֹ, כָל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עוֹשֶׂה, וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, חַיֶּיךָ פַּפּוֹס, אֵין דּוֹרְשִׁין כֵּן. אָמַר לוֹ: וּמַהוּ וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ? אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהַשּׁוֹאֵל שׁוֹאֵל לְמַטָּן, כָּךְ לְמַעְלָן. מִנַּיִן? דִּכְתִיב: בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא עַד דִבְרַת דִּי יִנְדְּעוּן חַיַּיָּא דִּי שַׁלִּיט עִלָּאָה בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יְקִים עֲלַהּ (דניאל ד, יד). כְּשֵׁם שֶׁנּוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּהֲלָכָה לְמַטָּן, כָּךְ נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּהֲלָכָה לְמַעְלָן, וְהַכֹּל בְּמִשְׁפָּט, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת (דניאל י, כא).
פסוק יח:וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּמִשְׁפָּט וְאוֹמֵר: הֵיאַךְ יָצָא מִשְׁפַּט פְּלוֹנִי. וְהֵם אוֹמְרִים: כָּךְ וְכָךְ יָצָא. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַסְכִּים עִמָּהֶן. מִמִּי אַתָּה לָמֵד? מִמִּיכָה. רְאֵה מַה כְּתִיב וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ לָכֵן שְׁמַע דְּבַר ה' רָאִיתִי אֶת ה' ישֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ (מלכים א כב, יט). וְכִי יֵשׁ שְׂמֹאל לְמַעְלָן? אֶלָּא אֵלּוּ מַיְמִינִים, מַטִּין לְכַף זְכוּת. וְאֵלּוּ מַשְׂמְאִילִים, מַטִּין לְכַף חוֹבָה. וַיֹּאמֶר ה' מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמַר בְּכֹה. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהַכֹּל בְּמִשְׁפָּט, שֶׁנּוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדִּין. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמָּהֶן.
פסוק יח:וּמַה הוּא וְהוּא בְּאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ. שֶׁמִּשֶׁנִּגְמַר הַדִּין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס לְמָקוֹם שֶׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת לִכָּנֵס וְחוֹתֵם אֶת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, וְהוּא יוֹדֵעַ דַּעַת כָּל בְּרִיּוֹתָיו וְאֵין מִי שֶׁיָּשִׁיב עַל דְּבָרָיו.
פסוק יח:דָּבָר אַחֵר, וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, עַל שֶׁהוּא יְחִידִי בְּעוֹלָמוֹ. רְאֵה, שֶׁאֵין מֵשִׁיב עַל דְבָרָיו. תֵּדַע לְךָ, כַּמָּה נִתְקַשָּׁה יוֹנָה שֶׁלֹּא לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה (יונה א, ג). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: נִרְאֶה שֶׁל מִי עוֹמֵד. לֹא זָז עַד שֶׁהָלַךְ. וַיָּקָם יוֹנָה וַיֵּלֶךְ אֶל נִינְוֵה כִּדְבַר ה'.
פסוק יח:וְיִרְמְיָה אָמַר: לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי (ירמיה א, ו). אָמַר לוֹ: אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ. לֹא זָז עַד שֶׁהָלַךְ. הֱוֵי וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ. מֹשֶׁה, אָמַר לוֹ: וְעַתָּה לְכָה וְגוֹ'. אָמַר לוֹ: שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח. לֹא זָז עַד שֶׁהָלַךְ.
פסוק יח:אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, שְׁבוּעָה נִשְׁבַּעְתִּי לְיִתְרוֹ שֶׁאֵינִי הוֹלֵךְ אֶלָּא בִּרְשׁוּתוֹ. אָמַר לוֹ: לֵךְ חֲזֹר לְמִדְיָן וְשָׁם אַתִּיר לְךָ אֶת נִדְרֶךָ. לְפִיכָךְ דִּבֵּר עִמּוֹ בְּמִדְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן. וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא וַיָּשָׁב אֶל מִדְיָן, וְלָמָּה אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ? לְהַתִּיר לוֹ אֶת נִדְרוֹ, וְלִטֹּל מִמֶּנּוּ רְשׁוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלְכָה נָּא וְאָשׁוּבָה וְגוֹ'.
פסוק יח:וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם. אַתָּה מוֹצֵא, כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: לֵךְ לְשָׁלוֹם, הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר. וְכָל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: לֵךְ בְּשָׁלוֹם, הָלַךְ וְלֹא חָזַר. מִנַּיִן? וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם (ש״ב ג, כא). הָלַךְ וְלֹא חָזַר. וְיִתְרוֹ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם, הָלַךְ וְחָזַר.
פסוק כ:וַיִּקַח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּיבֵם. זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה דְּבָרִים שֶׁשִּׁנּוּ רַבּוֹתֵינוּ לְתַלְמַי הַמֶּלֶךְ בְּשָׁעָה שֶׁכָּתְבוּ לוֹ אֶת הַתּוֹרָה יְוָנִית, וְאֵלּוּ הֵן: אֱלֹהִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית (בראשית א, א). אֶעֱשֶׂה אָדָם בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת (בראשית א, כו). זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאוֹ (בראשית א, כז). וַיְכַל בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. הָבָה אֵרְדָה וְאָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם (בראשית יא, ז). וַתִּצְחַק שָׂרָה בִּקְרוֹבֶיהָ (בראשית יח, יב). כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ שׁוֹר וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ אֵבוּס (בראשית מט, ו). וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל נוֹשֵׂא אָדָם. (שמות ד, כ). וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ גֹּשֶׁן וּבְאֶרֶץ כְּנָעַן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה (שמות יב, מ). וַיִּשְׁלַח אֶת זַאֲטוּטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאֶל זַאֲטוּטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ (שמות כד, יא). אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים ד, יט) אֹתָם לְהָאִיר לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם. אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי לָאֻמּוֹת לְעָבְדָן (דברים יז, ג). וְכָתְבוּ לוֹ אֶת צְעִירַת הָרַגְלַיִם, וְלֹא כָתְבוּ לוֹ אֶת הָאַרְנֶבֶת (ויקרא יא, ו). לְפִי שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ אַרְנֶבֶת שְׁמָהּ, שֶׁלֹּא יֹאמַר שָׂחֲקוּ בִי הַיְּהוּדִים וְכָתְבוּ לִי שֵׁם אִשְׁתִּי בְּתוֹרָתָם.
פסוק כ:וַיִּקַח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר. כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר, יָצְאוּ הַבֶּהָמִין. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: טֹל מַטֶּה זֶה בְּיָדְךָ וְכָל נִסִּים שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ אַתָּה עוֹשֶׂה בּוֹ. הִכָּה בּוֹ אֶת הַיְאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאוֹר. פְּעָמִים שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ מַטֵּה הָאֱלֹהִים, וּפְעָמִים שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ וּמַטְּךָ.
פסוק כא:וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּלֶכְתְּךָ, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כָּל הַנִסִּים וְאֶת הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים. אָמַר לוֹ: מַזֶּה בְיָדֶךָ. אָמַר לוֹ: מַטֶּה. אָמַר לוֹ: הַשְׁלִיכֵנוּ אַרְצָה, וַיְהִי לְנָחָשׁ. לָמָּה נָחָשׁ וְלֹא דָּבָר אַחֵר? אֶלָּא אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהַנָּחָשׁ נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית, כָּךְ מִצְרַיִם נוֹשְׁכִין וּמְמִיתִין אֶת יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר כָּךְ נַעֲשָׂה כָּעֵץ, כָּךְ יִהְיוּ הַמִּצְרִים לְעֵץ יָבֵשׁ. אָמַר לוֹ: הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ, וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת. מַה הַצָּרַעַת דָּבָר טָמֵא, כָּךְ הַמִּצְרִים טְמֵאִין וּמְטַמְּאִין אֶת יִשְׂרָאֵל. וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ, כָּךְ אֲנִי מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאַת מִצְרַיִם. וְלָקַחְתִּי מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם, כָּךְ אֲנִי מַכֶּה מִצְרַיִם בְּמַכַּת דָם.
פסוק כז:וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְלֹא נֵדָע (איוב לז, ה). מַהוּ יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת. כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה בְּסִינַי, הֶרְאָה בְּקוֹלוֹ לְיִשְׂרָאֵל פִּלְאֵי פְּלָאִים. כֵּיצַד? הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר וְהָיָה הַקּוֹל יוֹצֵא וּמַחֲזִיר בְּכָל הָעוֹלָם, וְיִשְׂרָאֵל שׁוֹמְעִין אֶת הַקּוֹל בָּא לָהֶם מִן הַדָּרוֹם, וְהָיוּ רָצִין לַדָּרוֹם לְקַבֵּל אֶת הַקּוֹל. וּמִדָּרוֹם נֶהְפַּךְ לָהֶם מִן הַצָּפוֹן, וְהָיוּ רָצִין לַצָּפוֹן. וּמִצָּפוֹן נֶהְפַּךְ לָהֶם לַמִּזְרָח, וְהָיוּ רָצִין לַמִּזְרָח לְקַבֵּל אֶת הַקּוֹל. וּמִמִּזְרָח נֶהְפָּךְ לָהֶם לַמַּעֲרָב, וְהָיוּ רָצִין לַמַּעֲרָב. מִן הַמַּעֲרָב נֶהְפַּךְ לָהֶם מִן הַשָּׁמַיִם, וְתוֹלִין עֵינֵיהֶם לַשָּׁמַיִם. וְהָיָה נֶהְפַּךְ לָהֶם מִן הָאָרֶץ, הָיוּ מַבִּיטִין לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ וְגוֹ' (דברים ד, לו)
פסוק כז:וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה, תְּהוֹם אָמַר לֹא בִי הִיא וְיָם אָמַר אֵין עִמָּדִי, וְנֶעֶלְמָה וְגוֹ', אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ (איוב כח, יב-כב).
פסוק כז:וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: מֵהֵיכָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא מִן הַמִּזְרָח אוֹ מִן הַמַּעֲרָב אוֹ מִן הַצָּפוֹן אוֹ מִן הַדָּרוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמַר, ה' מִסִּינַי בָּא (דברים לג, ב). וְאוֹמֵר: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא (חבקוק ג, ג). וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת. רוֹאִים אֶת הַקּוֹל אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא אֶת הַקּוֹלֹת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָיָה הַקּוֹל יוֹצֵא וְנֶחֱלַק לְשִׁבְעָה קוֹלוֹת, וּמִשִּׁבְעָה קוֹלוֹת לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ כָּל הָאֻמּוֹת. וְכָל אֻמָּה וְאֻמָּה שׁוֹמַעַת קוֹלוֹ בִּלְשׁוֹן הָאֻמָּה, וְנַפְשׁוֹתֵיהֶן יוֹצְאוֹת. אֲבָל יִשְׂרָאֵל, הָיוּ שׁוֹמְעִין וְלֹא הָיוּ נִזּוֹקִין.
פסוק כז:כֵּיצַד הָיָה הַקּוֹל יוֹצֵא? אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא: דּוּ פַּרְצוּפִין הָיָה, וְהָיָה יוֹצֵא וְהוֹרֵג לָאֻמּוֹת שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְנוֹתֵן חַיִּים לְיִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה. הוּא שֶׁמֹּשֶׁה אוֹמֵר לָהֶם בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים וְגוֹ' (דברים ה, כג). אַתָּה שָׁמַעְתָּ קוֹלוֹ וְחָיִיתָ, אֲבָל הָאֻמּוֹת שׁוֹמְעִין וּמֵתִים.
פסוק כז:בֹּא וּרְאֵה הֵיאַךְ הָיָה הַקּוֹל יוֹצֵא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כֹּחוֹ. הַזְּקֵנִים הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַקּוֹל לְפִי כֹּחָן, וְהַבַּחוּרִים לְפִי כֹּחָן, וְהַנְּעָרִים לְפִי כֹּחָן, וְהַקְּטַנִּים לְפִי כֹּחָן, וְהַיּוֹנְקִים לְפִי כֹּחָן, וְהַנָּשִׁים לְפִי כֹּחָן. וְאַף מֹשֶׁה לְפִי כֹּחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל (שמות יט, יט). בְּקוֹל שֶׁהָיָה יָכוֹל מֹשֶׁה לִסְבֹּל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: קוֹל ה' בַּכֹּחַ (תהלים כט, ד). בְּכֹחוֹ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא בַּכֹּחַ, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לִסְבֹּל. וְאַף הַנָּשִׁים הַמְעֻבָּרוֹת כְּפִי כֹּחָן. הֱוֵי אוֹמֵר: כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כֹּחוֹ.
פסוק כז:אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא: אִם תָּמֵהַּ אַתָּה עַל הַדָּבָר, לְמַד מִן הַמָּן, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְפִי כֹּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם. הַבַּחוּרִים הָיוּ אוֹכְלִין אוֹתוֹ כַּלֶּחֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם (שמות טז, ד). הַזְּקֵנִים, כְּצַפִּיחִית בִּדְבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ (שמות טז, לא). וְהַיּוֹנְקִים, כְּחָלָב מִשְּׁדֵי אִמָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן (במדבר יא, ח). וְהַחוֹלִים, כְּסֹלֶת מְעֹרָב בִּדְבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ סֹלֶת וָשֶׁמֶן וּדְבַשׁ (יחזקאל טז, יט). וְהַגּוֹיִם הָיוּ טוֹעֲמִין אוֹתוֹ מַר כַּגַּד, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַמָּן כִּזְרַע גָּד (שמות טז, לא).
פסוק כז:אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא: וּמָה אִם הַמָּן שֶׁהָיָה מִין אֶחָד, נֶהְפַּךְ לָהֶן לְמִינִין הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל צֹרֶךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד. הַקּוֹל שֶׁהָיָה יוֹצֵא וְהָיָה בּוֹ כֹּחַ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כֹּחוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנָּזְקוּ. וּמִנַּיִן שֶׁהַקּוֹל נֶחֱלַק לְקוֹלוֹ הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת (שמות כח, ט). הַקּוֹל אֵין כְּתִיב כָאן אֶלָּא הַקּוֹלֹּת. הֱוֵי, יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת.
פסוק כז:דָּבָר אַחֵר, יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת. אֵימָתַי עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת? בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ לִשְׁלֹחַ מֹשֶׁה אֶל פַּרְעֹה לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְהָיָה מֹשֶׁה בְּמִדְיָן, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי פַּרְעֹה. כֵּיוָן שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו בְּמִדְיָן וְאָמַר לוֹ לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם, נֶחֱלַק הַדִּבּוּר לִשְׁנֵי קוֹלוֹת וְנַעֲשָׂה דּוּ פַּרְצוּפִין, וְהָיָה מֹשֶׁה שׁוֹמֵעַ בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם, וְאַהֲרֹן שׁוֹמֵעַ לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה. וּמִי שֶׁהָיוּ בָּאֶמְצַע, לֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין כְּלוּם, הֱוֵי יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת.
פסוק כז:דָּבָר אַחֵר, לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי (שה״ש ח, א). יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי. אַתְּ מוֹצֵא, כָּל הָאַחִים שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה. קַיִן שׂוֹנֵא לְהֶבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וְגוֹ' (בראשית ד, ח). יִשְׁמָעֵאל שׂוֹנֵא לְיִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית וְגוֹ' (בראשית כא, ט). וְאֵין מְצַחֵק אֶלָּא שֶׁבִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ (ש״ב ב, יד). עֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ וְגוֹ' (בראשית כז, מא). הַשְּׁבָטִים, שָׂנְאוּ לְיוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ (בראשית לז, ד). וּכְאֵיזֶה אָח אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד (תהלים קלג, א). שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִין וּמְחַבְּבִין זֶה אֶת זֶה. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּטַל מֹשֶׁה אֶת הַמַּלְכוּת וְאַהֲרֹן אֶת הַכְּהֻנָּה, לֹא שָׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה, אֶלָּא הָיוּ שְׂמֵחִים זֶה בִּגְדֻלַּת זֶה וְזֶה בִּגְדֻלַּת זֶה.
פסוק כז:לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ (תהלים פה, יא). חֶסֶד, זֶה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ (דברים לג, ח). וֶאֱמֶת, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא (במדבר יב, ז). הֱוֵי, חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ. צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. צֶדֶק, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: צִדְקַת ה' עָשָׂה (דברים לג, כא) וְשָׁלוֹם, זֶה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי (מלאכי ב, ו).
פסוק כז:נָשָׁקוּ, וַיִּשַּׁק לוֹ. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, כָּל הַנְּשִׁיקוֹת שֶׁל תִּפְלוּת הֵן, חוּץ מִשָּׁלֹש נְשִׁיקוֹת: נְשִׁיקַת פְּרִישׁוּת, נְשִׁיקַת גְּדֻלָּה, נְשִׁיקַת פְּרָקִים. נְשִׁיקַת פְּרִישׁוּת מִנַּיִן? דִּכְתִיב: וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ (רות א, יד). נְשִׁיקַת גְּדֻלָּה מִנַּיִן? דִּכְתִיב: וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹּק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ (ש״א יא, א). נְשִׁיקַת פְּרָקִים מִנַּיִן? דִּכְתִיב: וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִשַּׁק לוֹ.
פסוק כח:וַיַּגֵּד מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן אֵת כָּל דִּבְרֵי ה'. הִתְחִיל מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֵיאַךְ יֵלֵךְ וְהֵיאַךְ יַעֲשֶׂה הָאוֹתוֹת. כֵּיוָן שֶׁהָלְכוּ, הֻשְׁווּ אֵצֶל הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְעוֹלָם הַזְּקֵנִים מַעֲמִידִין אֶת יִשְׂרָאֵל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשׁוֹפְטָיו עוֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן (יהושע ח, כב). אֵימָתַי יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין? כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם זְקֵנִים. לָמָּה? כְּשֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיוּ נִשְׁאָלִין בִּזְקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ (דברים לב, ז). שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹטֵל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים, אֵינוֹ נִכְשָׁל. תֵּדַע לְךָ, כְּשֶׁשָּׁלַח בֶּן הֲדַד אֵצֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר בֶּן הֲדַד כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ לִי הֵם וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ הַטּוֹבִים לִי הֵם (מלכים א כ, ג). שָׁלַח לוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כִּדְבָרְךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לְךָ אֲנִי וְכָל אֲשֶׁר לִי. שָׁלַח לוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה, כִּי אִם כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֶת עֲבָדַי אֵלֶיךָ וְחִפְּשׂוּ אֶת בֵּיתְךָ וְאֵת בָּתֵּי עֲבָדֶיךָ וְהָיָה כָּל מַחְמַד עֵינֶיךָ יָשִׂימוּ בְיָדָם וְלָקָחוּ. כָּל מַה שֶּׁתָּבַע בָּרִאשׁוֹנָה, אֵינוֹ חֶמְדָּה. בִּקֵּשׁ כֶּסֶף וְזָהָב וְהֵן חֶמְדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָאוּ חֶמְדַּת כָּל הַגּוֹיִם (חגי ב, ז). בִּקֵּשׁ נָשִׁים וְהֵן חֶמְדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה (יחזקאל כד, טז). בִּקֵּשׁ בָּנִים וְהֵן חֶמְדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהֵמַתִּי מַחְמַדֵּי בִטְנָם (הושע ט, טז). הֱוֵי, כָּל מַה שֶּׁתָּבַע בָּרִאשׁוֹנָה חֶמְדָּה. וּמַה הוּא וְהָיָה כָּל מַחְמַד עֵינֶיךָ, דָּבָר שֶׁהוּא חֶמְדָּה מִתּוֹךְ חֶמְדָּה. וְאֵיזוֹ? זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב (תהלים יט, יא)
פסוק כט:וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ וְגוֹ'. אָמַר לָהֶם: כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם. סִימָן זֶה הָיָה מָסוּר בְּיָדָם מִימוֹת אַבְרָהָם וְיִצְחָק. וְיַעֲקֹב מָסַר לְיוֹסֵף, וְאָמַר לָהֶם: כָּל גּוֹאֵל שֶׁיָּבוֹא וְיֹאמַר לָכֶם פָּקֹד פָּקַדְתִּי, הוּא הַגּוֹאֵל שֶׁל אֱמֶת. כֵּיוָן שֶׁבָּא מֹשֶׁה וְאָמַר פָּקֹד פָּקַדְתִּי, מִיָּד וַיַּאֲמֵן הָעָם. אָמְרוּ לָהֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: בּוֹאוּ עִמָּנוּ וְנֵלֵךְ אֵצֶל פַּרְעֹה. הָלְכוּ עִמָּהֶם זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ מְגַנְּבִין עַצְמָן וְנִשְׁמָטִין אֶחָד אֶחָד, שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהָלְכוּ לָהֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַפַּלְטֵרִין שֶׁל פַּרְעֹה הָלְכוּ כֻּלָּם, שֶׁלֹּא נִמְצָא מֵהֶם אֶחָד, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
פסוק כט:כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּךְ אָמַר: אֵין זוֹ שֶׁלִּי. הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁל זְקֵנִים. מִיָּד וַיִּקְרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְכָל זִקְנֵי הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי רָעָה זֶה מְבַקֵּשׁ כִּי שָׁלַח אֵלַי לְנָשַׁי וּלְבָנַי וּלְכַסְפִּי וְלִזְהָבִי וְלֹא מָנַעְתִּי מִמֶּנּוּ, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כָּל הַזְּקֵנִים וְכָל הָעָם אַל תִּשְׁמַע וְלוֹא תֹאבֶה (מלכים א כ, ז-ח). כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע לַעֲצַת הַזְּקֵנִים, מִיָּד וַיֵּצֵא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ אֶת הַסּוּס וְאֶת הָרָכֶב וְהִכָּה בַּאֲרָם מַכָּה גְּדוֹלָה. הֱוֵי, לְעוֹלָם נִמְלָכִים בַּזְּקֵנִים. וְכֵן כְּתִיב: קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא ט, א).
פסוק כט:אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹף? מָה עוֹף אֵינוֹ פּוֹרֵחַ בְּלֹא כְּנָפַיִם, אַף יִשְׂרָאֵל אֵינָן יְכוֹלִין לַעֲמֹד בְּלֹא זְקֵנִים. גָּדוֹל כֹּחַ הַזְּקֵנִים. אִם זְקֵנִים הֵם, חֲבִיבִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאִם נְעָרִים, נִטְפְּלָה בָּהֶן יַלְדוּת.
פסוק כט:תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שָׁנִינוּ שֶׁחָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּבוֹד לַזְּקֵנִים. בַּסְּנֶה, דִּכְתִיב: לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות ג, טז). וּכְתִיב: וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם. בְּסִינַי, דִּכְתִיב: וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּ וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כד, א). בְּאֹהֶל מוֹעֵד, קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא ט, א). לֶעָתִיד לָבוֹא כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד (ישעיה כד, כג).
פסוק כט:רַבִּי אָבִין אָמַר: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲמִיד אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּגֹרֶן, וְהוּא יוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ כֻּלָּם כְּאַב בֵּית דִּין וְדָנִין אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו (ישעיה ג, יד). עַל זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו, יוֹשֵׁב עִמָּהֶן וְדָנִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וּמָה אוֹמֵר לָהֶם: אַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל (ישעיה ה, ז). גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ. (ישעיה יד, לב).
פסוק כט:וְכֵן דֶּרֶךְ הַמְּלָכִים לֵישֵׁב עֲגֻלָּה כְּגֹרֶן, וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה ישְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בְּגֹרֶן. (מלכים א כב, י) וְכִי בְּגֹרֶן יָשְׁבוּ? אֶלָּא כִּדְתָנֵינָן, סַנְהֶדְרִין הָיוּ יוֹשְׁבִין כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, וּשְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶן וְכוֹתְבִין דִּבְרֵי הַמְחַיְּבִין וְדִבְרֵי הַמְזַכִּין. אָמַר שְׁלֹמֹה: אֲנִי רָאִיתִי יוֹשֵׁב עִמָּהֶן וְדָן בְּתוֹכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ (משלי לא, כג).