והנה דברי זה הספור הם מבוארים עם מה שקדם מהדברים. ואולם התועלות המגיעות ממנו הם ששה:
פסוק יח:
התועלת הראשון הוא במדות. והוא שראוי לאדם שלא יפרד ממי שהוא יושב עמו אם לא בידיעתו וברשותו ואע"פ שיהיה לו מהקרוב עמו באופן שיתכן שלא יקפיד בהפרדו ממנו. הלא תראה כי משה עם שכבר צווה מאת השם שישוב למצרים כמו שספר שכבר אמ' לו השם יתע' במדין שישוב למצרים הנה לא רצה לצאת מבית יתרו בזולת ידיעתו והסכמתו:
פסוק יח:
התועלת השני הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם למסור עצמו בסכנה אף על פי שילך במצות השם יתע'. הלא תראה כי השם יתע' אמר למשה בצוותו אותו שישוב למצרים שכבר מתו האנשים המבקשים את נפשו וזה לאות כי אם לא היו מתים לא היה מסכים משה ללכת שם כי אין ראוי לאדם שיסמוך על הנס הלא תראה כי שמואל אמר אל השם יתעלה כשצוהו ללכת למשוח דוד איך אלך ושמע שאול והרגני:
פסוק יח:
התועלת השלישי הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם שיעזוב אשתו ובניו ויפרד מהם כי הוא ראוי שישגיח בענינם תמיד. ולזה הסכים משה להוליך עמו למצרים אשתו ובניו כשאמ' לו השם יתע' שישוב למצרים לולי מה שקרהו בדרך מפני ערלת בנו עד שכבר אחר זה מפני מילת בנו לדעתו שאין מן הראוי שיעזבם וילך לו:
פסוק יח:
התועלת הרביעי הוא במדות. והוא להודיע שהשם יתע' יביא רעות לצדיקים על דרך ההשגחה כדי שישתדלו למלאות מצוות השם יתע' בזריזות ושלא יתרשלו מזה. הלא תראה כי משה רבינו ע"ה כשהתרשל ממצות המילה בזה האופן אשר ביארנו ממה שקד' באהו מכאוב כבד עד שנעשה המצוה ההיא:
פסוק יח:
התועלת החמישי הוא להודיע רוע לב פרעה וזה כי לא די שלא שמע לשלוח אותם במדבר דרך שלשת ימים כאשר שאל משה אבל הכביד עבודתם באופן שלא יוכלו להשלים מה שגזר עליהן והיו מפני זה שוטריהם מוכים וזה מודה על תכלית רוע לבבו:
פסוק יח:
התועלת הששי הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם שיתן אל לבו הדברים שיאמרו האנשים כנגד מרוב הצער ומרירות הלב כי רוב צער האדם יביאהו אל שיאמר מה שאין ראוי לאמרו ולזה תמצא שלא ענו משה ואהרן דבר אל שוטרי ישראל במה שאמרו להם ירא יי' עליכם וישפוט: