הנשיא - מלך המשיח
בפרקנו יש פסוקים העוסקים בדמותו של מלך המשיח:
כֹּה אָמַר ד' אֱ-לֹהִים, שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ. וּבָא הַנָּשִׂיא דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר מִחוּץ...
(יחזקאל מו א-ב)
המלך נקרא כאן "נשיא", בדומה לאמור בספר ויקרא (ולא כמו בספר דברים), ללמדנו כי מעלתו של מלך ישראל אינה בכוח שלטונו הצבאי, אלא מתוך מעלתו כולם מקבלים אותו, גם בלי הפעלת סמכות שלטונו וכוחו הצבאי.
וְעָשׂוּ הַכֹּהֲנִים אֶת עוֹלָתוֹ וְאֶת שְׁלָמָיו וְהִשְׁתַּחֲוָה עַל מִפְתַּן הַשַּׁעַר וְיָצָא וְהַשַּׁעַר לֹא יִסָּגֵר עַד הָעָרֶב... וְהָעֹלָה אֲשֶׁר יַקְרִב הַנָּשִׂיא לַד' בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שִׁשָּׁה כְבָשִׂים תְּמִימִם וְאַיִל תָּמִים.
(יחזקאל מו ב,ד)
אמנם בשבת אין מקריבים קרבנות פרטיים, אך הנשיא, מלך ישראל, מקריב ביום השבת שישה כבשים תמימים ואיל תמים.
וּמִנְחָה אֵיפָה לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים, מִנְחָה מַתַּת יָדוֹ וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה. וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ פַּר בֶּן בָּקָר תְּמִימִם וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂם וָאַיִל, תְּמִימִם יִהְיוּ. וְאֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל יַעֲשֶׂה מִנְחָה, וְלַכְּבָשִׂים, כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה. וּבְבוֹא הַנָּשִׂיא דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר יָבוֹא, וּבְדַרְכּוֹ יֵצֵא. וּבְבוֹא עַם הָאָרֶץ לִפְנֵי ד' בַּמּוֹעֲדִים, הַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹן לְהִשְׁתַּחֲוֹת, יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב, וְהַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב, יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹנָה, לֹא יָשׁוּב דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֲשֶׁר בָּא בוֹ כִּי נִכְחוֹ יֵצֵא. וְהַנָּשִׂיא בְּתוֹכָם, בְּבוֹאָם יָבוֹא וּבְצֵאתָם יֵצֵאוּ... וְכִי יַעֲשֶׂה הַנָּשִׂיא נְדָבָה עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים נְדָבָה לַד', וּפָתַח לוֹ אֶת הַשַּׁעַר הַפֹּנֶה קָדִים, וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת שְׁלָמָיו, כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת... וְכֶבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ...
(יחזקאל מו בהמשך)
מפסוקים אלו אנו רואים שלנשיא, למלך, יש כוח של ציבור, שכן רק קרבן של ציבור דוחה את השבת (מלבד נשיא אפרים, במבדר ז מח-נג) , והמלך יכול להקריב קרבן ביום השבת. דין זה לא נהג בכל הדורות, זהו דין מיוחד לימות המשיח, לימים בהם עם ישראל יהיה בשיא הצלחתו ומלכות ישראל תהיה בשיא גדולתה - אז יתגלה לעין כל שכוחו של מלך המשיח אינו כוח פרטי, אלא כוחם של כלל ישראל.