פסוק א:וישב חתי וגו'. כאן תחלת הפרשה:
פסוק ג:נשיא הוא. הטעם בנו"ן בספרים מדוייקים ובמקף בין שתי המלות:
פסוק ג:ישב בו. המאריך ביו"ד:
פסוק ג:לאכול לחם. חד מן מלין יתירין וא"ו וחטפין קמצין עפה"מ:
פסוק ד:ואפל אל פני. י"ס שכתבו על פני והם המעט מכל האחרים שכתוב אל וגם במסורת נמס' ע"ז ועל חברו שלמעלה בפרשה הקודמת ב' למימרא דכי הדדי נינהו:
פסוק ה:ולכל תורתו. תורתיו קרי:
פסוק ו:מכל תועבותיכם. במדוייקים מלא וא"ו גם בתר בי"ת כחברו שבסמוך:
פסוק ט:וערל בשר לא יבוא. במסורת סוף פ' שמיני מונה זה עם י"ד דסבירין יביאו וקרינן יבוא:
פסוק יא:ומשרתים. בס"ס הוא"ו במאריך:
פסוק יב:ישרתו אותם. במדוייקים מלא וא"ו גם לא נמנה במ"ג עם החסרים:
פסוק יג:קדשי הקדשים. הקו"ף בחטף קמ"ץ:
פסוק יד:יעשה בו. והכהנים הלוים בני צדוק. במקצת ספרי הדפוס יש פיסקא באמצע פסוק בין והכהנים הלוים ובספרים כ"י הפיסקא היא קודם והכהנים וכ"כ בעל אור תורה כי בס"ס אין פיסקא זו באמצע פסוק:
פסוק יט:ובצאתם. בתלשא. (א"ה מצאתי חילופי גרסאות במלת משרתם אי חסר או מלא ולפי מקראות מדוייקות הנמצאות לפני נכון להיות חסר):
פסוק יט:בלשכת. הלמ"ד במאריך והשי"ן בשוא לבדו והכ"ף רפה:
פסוק כב:כי אם בתולת. י"ס מלא דמלא וי"ס חסר וא"ו קדמה ומלא וא"ו תניינא ועיין במסורת תילים מזמור קמ"ח:
פסוק כד:ושפטהו. ישפטהו קרי:
פסוק כה:ואל מת אדם לא יבוא. חד מן י"ד דסבירין יבואו וקרינן יבוא וסי' במ"ג סוף שמיני ויונתן שתרגם לא ייעלון אזיל למשמעותיה קרא למאי דסבירין והכי אורחיה ברוב דוכתי:
פסוק כח:להם לנחלה. בס"ס הלמ"ד בגעיא:
פסוק ל:בכורי. מלעיל שהקדמא בכ"ף:
פסוק ל:וכל- תרומת כל. חלוקים הספרים זה מזה ובקצתן כתוב וכל תרומות כל וקא שכיחן ספרי טפי מן תלת מאה שנין דאית בהון פלוגתא הדא ועד כען בדוכתא קיימא:
פסוק ל:עריסותיכם. הרבה חילוקים יש בספרים והמסורת אומרת שהוא מלא דמלא: