פסוק א:לגלותנו. ב' חסר יו"ד כמ"ש בסימן ל"ג:
פסוק ד:הראותכה. כתוב בה"א אחר הכ"ף ועיין מ"ש בחגי סימן א':
פסוק ד:הבאתה. במקצת ספרים חסר ה"א תראה ורד"ק כתבו בה"א:
פסוק ו:במעלתו. במעלתיו ק':
פסוק ז:מאצל אנה. במקצת ספרים חסר וא"ו וכן במסורת כל צורת הבית חסר בר מן ה' מלאים וסי' נמסר במ"ג ואין זה מהם:
פסוק ט:ואילו. ואיליו ק' ובמקצת ספרים חסר יו"ד בין אל"ף ללמ"ד בכתיב ובקרי:
פסוק י:שלשה מפה וגו'. קדמאה ותניינא ותליתאה שבפסוק כתיב מפה בה"א ורביעאה בוא"ו וכן ראויים על פי המסורת כמו שנמסר במ"ג בסי' זה וכן כתבם רד"ק וזולת זה שבוש:
פסוק יב:וגבול לפני התאות אמה אחת ואמה אחת גבול מפה והתא ו' אמות מפו ושש אמות מפו. קדמאה דפסוק בה"א על פי המסורת ושנים אחרונים בוא"ו וכן ראיתי במקצת ספרים המדוייקים:
פסוק יד:ואל איל החצר. בכל ספרים כ"י שלפני וגם בדפוסים ישנים כתוב איל בצירי האל"ף והיו"ד נחה לא כמ"ש בכמה דפוסים איל:
פסוק טו:היאתון. האיתון ק':
פסוק טז:סביב לפנימה. אין בפ"א דגש:
פסוק טז:תמרים. המ"ם רפה וכן כולם:
פסוק יז:לשכות ורצפה וגו' אל הרצפה. בספרים כ"י מדוייקי' ודפוסי' ישנים הרי"ש במאריך והצד"י בשוא לבד והפ"א רפה ובקצת ספרים הצד"י בחטף פתח כמ"ש על רצפת דמגילת אסתר וזה תלוי במנהג הנסחאות בבא מאריך עם החירק וכן והרצפה הרצפה שבפסוק הסמוך ובריס מ"ב וד"ה ב' ז' אבל ובידו רצפה דישעי' ו' הפ"א דגושה בכל הספרי' ולפ"ז יהי' הפרש זה ביניה' שלשון גחלת בדגש ולשון רצפת אבנים בקרקע רפי:
פסוק יט:השער התחתונה. מלעיל הטעם בתי"ו והה"א נוספת רד"ק בפי' ושרשים וזהו מה שנמנה בסוף מ"ג בשטא חדא דכל חד וחד מלעיל ולית דכוותיה וצריך להגיה שם ל' הפסוק:
פסוק כא:ג' מפו וג' מפו. שניהם כתובים בוא"ו רד"ק גם לא נמנו במסורת עם י"א דכתיבין ה"א בצורת הבית:
פסוק כא:ואילו. ואיליו ק' וביו"ד בתר אל"ף בספרים מדוייקים:
פסוק כא:ואלמו. ואלמיו ק' ובמקצת ספרים מלא יו"ד בתר אל"ף כתיב:
פסוק כב:וחלונו. וחלוניו ק':
פסוק כב:ואילמו. ואילמיו ק':
פסוק כב:ותימרו. ותימריו ק' וי"ס חסר יו"ד בתר תי"ו ועיין מ"ש ביואל ג':
פסוק כב:ואילמו. ואלמיו ק' ובמקצת ספרים מלא יו"ד בתר אל"ף כתיב:
פסוק כב:וחלונו. וחלוניו ק':
פסוק כב:ואילמו. ואילמיו ק':
פסוק כב:ותימרו. ותימריו ק' וי"ס חסר יו"ד בתר תי"ו ועיין מ"ש ביואל ג':
פסוק כב:ואילמו. ואילמיו ק':
פסוק כד:ומדד אילו. איליו ק':
פסוק כד:ואילמו. ואילמיו ק':
פסוק כה:לו ולאילמו. ולאילמיו ק':
פסוק כו:עלותו. עלותיו ק':
פסוק כו:ואלמו. ואלמיו ק':
פסוק כו:ותמרים לו אחד מפו ואחד מפו. שניהם כתובים בוא"ו שלא נמנו במסורת עם הכתובים בה"א וכן כתב רד"ק:
פסוק כו:אל אילו. אליו ק':
פסוק כט:ואילו. ואיליו ק':
פסוק כט:ואלמו. ואלמיו ק':
פסוק כט:ולאלמו. ולאלמיו ק':
פסוק לא:ואילמו אל חצר. ואילמיו ק':
פסוק לא:ותמרים אל אילו. איליו ק':
פסוק לא:שמנה מעלו. מעליו ק':
פסוק לג:ואלמו. ואלמיו ק':
פסוק לג:ולאלמו. ולאלמיו ק':
פסוק לד:ואלמו לחצר. ואלמיו ק':
פסוק לד:ותמרים אל אילו. איליו ק':
פסוק לד:מפו ומפו. שניהם בוא"ו:
פסוק לו:ואלמו. ואלמיו ק':
פסוק לז:ואילו לחצר החיצונה. ואיליו ק':
פסוק לז:ותמרים אל אילו. אליו ק':
פסוק לז:מפו ומפו. שניהם בוא"ו:
פסוק לז:ושמנה מעלות מעלו. מעליו ק':
פסוק לט:ובאלם השער שנים שלחנות מפו ושנים שלחנות מפה. הראשון בוא"ו והשני בה"א רד"ק ומסורת:
פסוק מא:ארבעה שלחנות מפה וארבעה שלחנות מפה. שניהם בה"א על פי המסורת:
פסוק מג:והשפתים. יש ספרים שהה"א בלא מאריך והשי"ן דגושה ובספרי ספרד המדוייקים הה"א במאריך והשי"ן בלא דגש:
פסוק מג:בשר הקרבן. בהעמדת קמץ הקו"ף בגעיא וברפיון הבי"ת מפני ששוא הריש נע מפני העמדת הקמץ לפיכך נרפתה הבי"ת בפלס הדרבן וכן קבלנו קריאתו ולא שמענו ולא ראינו בו מחלוקת אלא שר' יונה כתבו בחטיפות הקו"ף ורפיות הבית כן כתב רד"ק בפירוש ומכלול דף קפ"ח ושרשים. גם אני ראיתי במקצת ספרים בלא מאריך בקו"ף כדעת ר' יונה ועיין מה שכתבתי בפרשת תצוה על וישפה ובסוף מאמר המאריך:
פסוק מד:לשכות שרים. הלמ"ד במאריך בספרים מדוייקים וכך הם בסי' מ"ב:
פסוק מח:וימד אל אלה. לית חסר יו"ד באולמא:
פסוק מח:חמש אמות מפה וחמש אמות מפה. שניהם בה"א ושנים האחרים שבפסוק בוא"ו רד"ק ומסורת:
פסוק מט:אחד מפה ואחד מפה. שניהם כתובים בה"א רד"ק ומסורת דילן וכן מצאתים במסורת כתיבת יד י"א כתיבין ה"א כמו שנמסר במסורת הדפוס: