פסוק א:בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ, גלות יהויכין, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, הוא יום הכיפורים, בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר ירושלים, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד־ה', וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה, לעיר.
פסוק ב:בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים, בחזוני ולא בגופי הֱבִיאַנִי אֶל־אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיְנִיחֵנִי אֶל־הַר גָּבֹהַּ מְאֹד, וְעָלָיו, לידו כְּמִבְנֵה־עִיר, היא דמותה של ירושלים, מִנֶּגֶב, מדרום להר.
פסוק ג:וַיָּבֵיא אוֹתִי שָׁמָּה, וְהִנֵּה לפנַי דמות אִישׁ ומַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת, וּפְתִיל, חוט פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ לשם מדידת מרחקים ארוכים או משטחים עגולים. וּקְנֵה הַמִּדָּה, מוט למדידת מרחקים קצרים וישרים. וְהוּא, האיש עֹמֵד בּשָּׁעַר הכניסה למתחם המקדש. הדמות המואנשת נדמית כאדריכל שתפקידו להדריך את יחזקאל בפרטי מבנה המקדש.
פסוק ד:וַיְדַבֵּר אֵלַי הָאִישׁ, שהוא בעצם מלאך: בֶּן־אָדָם, רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע וְשִׂים לִבְּךָ לְכֹל אֲשֶׁר־אֲנִי מַרְאֶה אוֹתָךְ, כִּי לְמַעַן הַרְאוֹתְכָה, כדי להראות לך דברים הֻבָאתָה הֵנָּה, הַגֵּד, להגיד אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־אַתָּה רֹאֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל. יחזקאל מצווה למסור לעם שבגולה את כל מה שהוא רואה ושומע כאן, כדי לעודדם ולהראותם את הגאולה המוכנה להם.
פסוק ה:מכאן תפורט תבנית מתחם המקדש ומידותיה מן החוץ פנימה. וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת, לבית המקדש, סָבִיב סָבִיב, וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה שארכו שֵׁשׁ־אַמּוֹת כשכל אמה משתערת בָּאַמָּה וְטֹפַח, הטופח הוא רוחב כף יד. במרוצת הדורות המידות שכונו אמה נבדלו מזו מזו לפי התחום שנעשה בהן שימוש. אורך האמה הרגילה היה כנראה חמישה טפחים. כאן האמה הייתה גדולה בטפח נוסף. נראה כי אורך הקנה כולו היה כשלושה מטר. האיש מתחיל למדוד את שער הכניסה החיצוני של המקדש. וַיָּמָד אֶת־רֹחַב, עובי הַבִּנְיָן של החומה החיצונית – מלוא קָנֶה אֶחָד, שש אמות, וְקוֹמָה, גובה החומה גם כן קָנֶה אֶחָד. זו כמובן לא חומה שנועדה להגנת המקדש אלא להבדיל בין קודש לחול.
פסוק ו:וַיָּבוֹא האיש אֶל תוך שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִימָה, הפונה לכיוון מזרח. האיש נכנס מבעד לשער החומה המזרחי וַיַּעַל בְּמַעֲלֹתָו, במדרגות השער, וַיָּמָד אֶת־סַף, מפתן או מזוזת הַשַּׁעַר – קָנֶה אֶחָד רֹחַב, וְאֵת סַף אֶחָד – גם כן קָנֶה אֶחָד רֹחַב. מידת מקומן של שתי המזוזות כעובי החומה.
פסוק ז:מעבר לסף השער נמצאים תאים, חדרונים המשמשים את עובדי המקדש או כמחסנים – וְהַתָּא גדלו קָנֶה אֶחָד אֹרֶךְ וְקָנֶה אֶחָד רֹחַב, וּבֵין הַתָּאִים, בין תא לתא יש חָמֵשׁ אַמּוֹת. התאים עם המרווח הגדור שביניהם יוצרים מעין מסדרון בחלל השער, וְסַף הַשַּׁעַר שבקצה השני מֵאֵצֶל, ליד אֻלָם הַשַּׁעַר, מֵהַבַּיִת, מלפנים – גם הוא רוחבו קָנֶה אֶחָד. אם כן, השער היה מבנה גדול שבתוכו חלל, בשני קצותיו סיפים ברוחב שש אמות, בין הסיפים מערכת תאים בצד הכניסה ואולם בצד הפנימי. עכשיו ימדוד האיש את השער מצדו הפנימי החוצה.
פסוק ח:וַיָּמָד אֶת־אֻלָם הַשַּׁעַר מֵהַבַּיִת, מצד פנים (מערב) – קָנֶה אֶחָד. זהו סף השער הפנימי שהוזכר עתה.
פסוק ט:וַיָּמָד אֶת אורך חלל אֻלָם הַשַּׁעַר – שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, וְאֵילָו, עמודי הכניסה לאולם – שְׁתַּיִם אַמּוֹת, וְאֻלָם הַשַּׁעַר בנוי מֵהַבָּיִת, לפנים מן העמודים.
פסוק י:וְתָאֵי הַשַּׁעַר שהוזכרו, דֶּרֶךְ הַקָּדִים, שממזרח – שְׁלֹשָׁה מִפֹּה וּשְׁלֹשָׁה מִפֹּה, מִדָּה אַחַת לִשְׁלָשְׁתָּם, וּמִדָּה אַחַת גם לָאֵילִם שמִפֹּה וּמִפּוֹ. לאחר שידענו את מידותיו של השער לארכו (מזרח-מערב), ימדוד האיש את רוחבו (צפון-דרום).
פסוק יא:וַיָּמָד אֶת־רֹחַב חלל פֶּתַח־הַשַּׁעַר – עֶשֶׂר אַמּוֹת, זהו רוחב השער במקום הצר שלו, שבו בנויים התאים, ואֹרֶךְ הַשַּׁעַר, כלומר רוחב חלל השער במקום הארוך, שהוא האולם – שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת.
פסוק יב:לאחר שמדד את רוחב השער מתוכו, ימדוד את הרוחב הכולל את התאים שבשער ואת כותליהם: וּגְבוּל לִפְנֵי הַתָּאוֹת, הקיר הגובל בין התאים לחלל השער – רוחבו אַמָּה אֶחָת, וְכן בצד השני – אַמָּה־אַחַת גְּבוּל מִפֹּה, וְהַתָּא עצמו – שֵׁשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וְשֵׁשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ, בשני צדי השער, כאמור.
פסוק יג:וַיָּמָד אֶת־הַשַּׁעַר מִקצה גַּג הַתָּא שבצד אחד לְקצה גַגּוֹ השני, בתא ממול – רֹחַב עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת, פֶּתַח תא נֶגֶד פּתַח תא.
פסוק יד:פריטים נוספים שהיו בשער ובקרבתו: וַיַּעַשׂ אֶת־אֵילִים, עמודים בגובה או במשך שִׁשִּׁים אַמָּה, וְאֶל, ליד אֵיל הֶחָצֵר של הַשַּׁעַר, האילים עומדים סָבִיב סָבִיב, לחצר או לשער.
פסוק טו:ומעַל פְּנֵי הַשַּׁעַר הָאִיתוֹן, שער המבוא הזה, ועד מעַל לִפְנֵי אֻלָם הַשַּׁעַר הַפְּנִימִי, הקצה השני של השער – חֲמִשִּׁים אַמָּה, שכן עובי החומה – 6 אמות; שלושת התאים עם המרווחים שביניהם – 34 אמות; האולם והאילים – 10 אמות.
פסוק טז:וְיש חַלּוֹנוֹת אֲטֻמוֹת, מעין גומחות שרחבות מצד אחד ומצרות והולכות אֶל־הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה, לתאים ולאילים לִפְנִימָה לַשַּׁעַר, בצד פנים השער סָבִיב סָבִיב, וְכֵן לָאֵלַמּוֹת – וְחַלּוֹנוֹת סָבִיב סָבִיב, גם לאולמות חלונות מסביב לִפְנִימָה, וְאֶל־אַיִל תִּמֹרִים, האילים מגולפים כעץ תמר.
פסוק יז:לאחר שמדד האיש את שער המזרח לפרטיו –וַיְבִיאֵנִי אֶל־הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, עזרה גדולה שמקיפה את בית המקדש, וְהִנֵּה לפנַי לְשָׁכוֹת, חדרים וְרִצְפָה, שטח מרוצף עָשׂוּי לֶחָצֵר, סָבִיב סָבִיב: שְׁלֹשִׁים לְשָׁכוֹת אֶל, על הָרִצְפָה.
פסוק יח:וְהָרִצְפָה אֶל־כֶּתֶף, בצדי הַשְּׁעָרִים, לְעֻמַּת, לנגד אֹרֶךְ הַשְּׁעָרִים. זו היא הָרִצְפָה הַתַּחְתּוֹנָה, שעליה עוברים אל בית המקדש הבנוי בגובה ההר.
פסוק יט:וַיָּמָד האיש את רֹחַב החצר מִלִּפְנֵי הַשַּׁעַר הַתַּחְתּוֹנָה, התחתון, במורד ההר, דרכו נכנסים אל החצר החיצונה, עד לִפְנֵי, לקדמת הֶחָצֵר הַפְּנִימִי מִחוּץ, מגבולו החיצוני – מֵאָה אַמָּה, כך היה רוחב הַקָּדִים וְהַצָּפוֹן. החצר החיצונה הקיפה את המקדש מסביב, ורוחבה מאה אמה הן בחלק המזרחי שלה הן בצפוני.
פסוק כ:האיש מדד גם את שערי הכניסה הנוספים – וְהַשַּׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ, לכיוון הַצָּפוֹן שלחָצֵר הַחִיצוֹנָה, מָדַד אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ,
פסוק כא:וְתָאָו, שְׁלוֹשָׁה מִפּוֹ וּשְׁלֹשָׁה מִפּוֹ, וְאֵילָו, עמודי השער וְאֵלַמָּו אולמיו, הכול הָיָה כְּמִדַּת הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן, המזרחי: חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ, וְרֹחַב: חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה,
פסוק כב:וְחַלּוֹנָו וְאֵילַמָּו, אולמיו, וְקישוטי תִמֹרָו כְּמִדַּת הַשַּׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים, וּבְמַעֲלוֹת שֶׁבַע, בשבע מדרגות יַעֲלוּ־בוֹ, וְאֵילַמָּו לִפְנֵיהֶם, לפנים מן המעלות.
פסוק כג:וְשַׁעַר היה לֶחָצֵר הַפְּנִימִי נֶגֶד הַשַּׁעַר של החצר החיצונה, לַצָּפוֹן וְלַקָּדִים, וַיָּמָד מִשַּׁעַר אֶל־שַׁעַר מֵאָה אַמָּה.
פסוק כד:וַיּוֹלִכֵנִי דֶּרֶךְ, לכיוון הַדָּרוֹם, וְהִנֵּה־שַׁעַר חיצוני דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם, וּמָדַד אֵילָו וְאֵילַמָּו כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה, האמורות בשערי מזרח וצפון.
פסוק כה:וְחַלּוֹנִים לוֹ וּלְאֵילַמָּו סָבִיב סָבִיב, כְּהַחַלֹּנוֹת כחלונות השערים הָאֵלֶּה: חֲמִשִּׁים אַמָּה אֹרֶךְ, וְרֹחַב חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה. וְעֶשְׂרִים אַמָּה.
פסוק כו:וּמַעֲלוֹת שִׁבְעָה עֹלוֹתָו, מעלותיו, וְאֵלַמָּו לִפְנֵיהֶם, וְתִמֹרִים לוֹ, אֶחָד מִפּוֹ וְאֶחָד מִפּוֹ, אֶל, על אֵילָו.
פסוק כז:ומהחצר החיצונית אל הפנימית. וְשַׁעַר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי דֶּרֶךְ, לכיוון הַדָּרוֹם, וַיָּמָד מִשַּׁעַר החצר החיצונה אֶל־הַשַּׁעַר הפנימי דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם – מֵאָה אַמּוֹת.
פסוק כח:וַיְבִיאֵנִי אֶל־חָצֵר הַפְּנִימִי בְּשַׁעַר, דרך שער הַדָּרוֹם, וַיָּמָד אֶת־הַשַּׁעַר הַדָּרוֹם כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה, כמידות השערים החיצוניים,
פסוק כט:וְתָאָו וְאֵלָו וְאֵלַמָּו גם הם כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ וּלְאֵלַמָּו סָבִיב סָבִיב – השער כולו חֲמִשִּׁים אַמָּה אֹרֶךְ, וְרֹחַב עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת.
פסוק ל:ובחומת החצר הפנימית היו גם כן אֵלַמּוֹת, חללים סָבִיב סָבִיב, באֹרֶךְ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה וְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת.
פסוק לא:וחזרה לשער – וְאֵילַמָּו פונים אֶל־החָצֵר הַחִצוֹנָה, וְגילופי תִמֹרִים אֶל, על אֵילָו, עמודי השער, וּמַעֲלוֹת שְׁמוֹנֶה מַעֲלָו, שמונה מדרגות לו.
פסוק לב:וַיְבִיאֵנִי האיש אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִי דֶּרֶךְ הַקָּדִים, וַיָּמָד אֶת־הַשַּׁעַר המזרחי כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
פסוק לג:וְתָאָו וְאֵלָו וְאֵלַמָּו כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ וּלְאֵלַמָּו סָבִיב סָבִיב. אֹרֶךְ השער חֲמִשִּׁים אַמָּה וְרֹחַב חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.
פסוק לד:וְאֵלַמָּו פונים לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְתִמֹרִים אֶל־אֵילָו מִפּוֹ וּמִפּוֹ, וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת מַעֲלָו. הכול כמו בשער הדרומי.
פסוק לה:וַיְבִיאֵנִי אֶל־שַׁעַר הַצָּפוֹן של החצר הפנימית, וּמָדַד גם שם כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
פסוק לו:תָּאָו אֵלָו וְאֵלַמָּו, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ סָבִיב סָבִיב – אֹרֶךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה וְרֹחַב חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.
פסוק לז:וְאֵילָו, אולמיו פונים לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְתִמֹרִים אֶל־אֵילָו מִפּוֹ וּמִפּוֹ, וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת מַעֲלָו.
פסוק לח:כאן יש ייחוד – וְלִשְׁכָּה וּפִתְחָהּ בְּאֵילִים של הַשְּׁעָרִים, בכניסה לשער הצפוני יש חדר, שָׁם יָדִיחוּ אֶת אברי הָעֹלָה. ככתוב בתורה, קרבן העולה נשחט מצפון למזבח – שבנוי בתוך החצר הפנימית – ומכיוון שקרבן זה עולה כולו על המזבח רוחצים מקודם את אבריו בלשכה סמוכה.
פסוק לט:וּבְאֻלָם הַשַּׁעַר שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפּוֹ, מצד זה וּשְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה, מצד זה, לִשְׁחוֹט אֲלֵיהֶם את הָעוֹלָה וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם – אלו הם הקרבנות שנשחטים בצפון העזרה.
פסוק מ:וְאֶל־הַכָּתֵף מִחוּצָה, בצד המרוחק של האולם לָעוֹלֶה לְפֶתַח הַשַּׁעַר הַצָּפוֹנָה, למי שעולה ונכנס לשער הצפוני, עוד שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת, וְכן אֶל־הַכָּתֵף הָאַחֶרֶת אֲשֶׁר לְאֻלָם הַשַּׁעַר שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת.
פסוק מא:הרי באולם השער הצפוני אַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה, מימין, שני שולחנות פנימיים יותר ושניים חיצוניים, וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה, משמאל לְכֶתֶף, לכל אחד מצדי הַשָּׁעַר, סך הכול שְׁמוֹנָה שֻׁלְחָנוֹת אֲלֵיהֶם עליהם יִשְׁחָטוּ.
פסוק מב:וְעוד בחלל השער הצפוני אַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת לָעוֹלָה, שהיא הקרבן הראשון והיומיומי, עשויות אַבְנֵי גָזִית, מסותתות, אֹרֶךְ השולחן אַמָּה אַחַת וָחֵצִי וְרֹחַב אַמָּה אַחַת וָחֵצִי וְגֹבַהּ אַמָּה אֶחָת, אֲלֵיהֶם וְיַנִּיחוּ, ועליהם יניחו אֶת־הַכֵּלִים אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת־הָעוֹלָה בָּם וְאת הַזָּבַח.
פסוק מג:וְהַשְׁפַתַּיִם, בליטות, קרסי תלייה או מעין מסגרת גבוהה טֹפַח אֶחָד, מוּכָנִים, מותקנים בַּבַּיִת סָבִיב סָבִיב, מקיפים את העזרה, וְאֶל, ועל הַשֻּׁלְחָנוֹת של בְּשַׂר הַקָּרְבָן.
פסוק מד:וּמִחוּצָה לַשַּׁעַר הַפְּנִימִי, כשיוצאים מן השער אל החצר הפנימית היו לִשְׁכוֹת לשָׁרִים, משוררים, בֶּחָצֵר הַפְּנִימִי אֲשֶׁר אֶל־כֶּתֶף, לצדי שַׁעַר הַצָּפוֹן, וּפְנֵיהֶם, צדם הקדמי דֶּרֶךְ, לכיוון הַדָּרוֹם, ואֶחָד, לשכה נוספת אֶל־כֶּתֶף שַׁעַר הַקָּדִים, לצד שער מזרח פְּנֵי, ופונה לדֶּרֶךְ הַצָּפֹן.
פסוק מה:וַיְדַבֵּר אֵלָי האיש, בהצביעו על לשכה אחת: זֹה הַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם משמשת לַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַבָּיִת, בה ישהו לפני צאתם למשמרתם.
פסוק מו:וְהַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן – לַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת, עבודת הַמִּזְבֵּחַ, הֵמָּה מבְנֵי־צָדוֹק, שהיה כהן חשוב בימי דוד ושימש בכהונה גדולה גם בימי שלמה, הַקְּרֵבִים מִבְּנֵי־לֵוִי אֶל־ה' לְשָׁרְתוֹ.
פסוק מז:וַיָּמָד אֶת־הֶחָצֵר הפנימית – אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וְרֹחַב מֵאָה אַמָּה, מְרֻבָּעַת, וְהַמִּזְבֵּחַ ניצב בחצר לִפְנֵי הַבָּיִת, המקדש.
פסוק מח:מח וַיְבִאֵנִי אֶל־אֻלָם, החדר הגדול שבקדמת הַבַּיִת, וַיָּמָד את אֵל, איל האֻלָם חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה, וְרֹחַב, עובי הַשַּׁעַר שָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ.
פסוק מט:אֹרֶךְ הָאֻלָם, צדו הרחב (מצפון לדרום) – עֶשְׂרִים אַמָּה, וְרֹחַב – עַשְׁתֵּי, אחת עֶשְׂרֵה אַמָּה, וּבַמַּעֲלוֹת הוא עשוי, אֲשֶׁר בהן יַעֲלוּ אֵלָיו, וְעַמֻּדִים נוספים אֶל, ליד הָאֵילִים, עמוד אֶחָד מִפֹּה וְאֶחָד מִפֹּה. בדומה לעמודי הענק שהעמיד שלמה בבית ראשון בכניסה לאולם, 'יכין' ו'בֹּעז'.
