פסוק ד:ובאה חרב. מלרע שלא כמנהג:
פסוק ה:וכל הערב. בדפוס ישן מויניציאה ובנביאים עם פי' הרי"א כתוב כל הערב בלא וא"ו וטעות הוא:
פסוק יד:את פתרוס. בספרים מדוייקים כ"י ודפוסים ישנים מלא וא"ו:
פסוק יז:ופי בסת. לית ותרתי מלין ורד"ק כתב תרתין מלין כתיבין וקריין מלה חדא ולדבריו קשה שלא נמנה במסורת ד"ה ב' ל"ד עם מלין דכתיבין תרין וקריין חד ובכמה ספרים חדא מלה כתיב:
פסוק יח:חשך היום. י"ת אייתי חשוך בימם משמע שהוא גורס חשך בשי"ן ימנית ובכל ספרים שלנו בשי"ן שמאלית וכן פי' רד"ק לשון מניעה כמו ולא חשך ממני מאומה ובמקרא גדולה כאן ובמ"ג כתוב חשך ז' בקריאה וסימ' נמסר בשמואל א' סוף סימן כ"ה ובשמואל כתוב וסימ' נמסר במסורה רבתא והסימן איננו בשום מקום ואני מצאתיו במסורת כ"י וזהו איננו גדול בבית הזה פרשת וישב וישמע דוד כי מת נבל (שמואל א כ״ה:ל״ט) ויתקע יואב בשופר (שמואל ב י״ח:ט״ז) ויאמר גחזי נער אלישע (מלכים ב ה׳:כ׳) מכה עמים בעבר' (ישעיהו י״ד:ו׳) ובתחפנחס חשך היום (דין). יפלס נתיב לאפו (תהילים ע״ח:נ׳) וכולם בשי"ן שמאלית מענין מניעה דאילו מענין חשך ומחשך איכא אחרינא בקריאה וקצת תימא על המאיר נתיב שהביא זה דיחזקאל בשני העניינים אולי עשה כן מפני התרגום:
פסוק יח:היא ענן וכסנה. בכל ספרים כ"י כתוב וקרי היא ביו"ד וחירק לא כמו שנמצא בכמה ספרים מהדפוס שכתוב הוא בוא"ו וקרי בחירק שזה אינו מאותן דכתיבין הוא וקריין היא שסימנה מסור במ"ג תילים ע"ג:
פסוק כג:והפצותי את מצרים. ד' בסיפרא חד בסימן כ"ב וחד בסימן כ"ט וב' בסימן זה והספרים חלוקים ומתחלפים בכל הדברים אשר יפלו בזאת המלה ולפי מה שמצאתי בס"ס קדמאה מלא דמלא וכן נמסר עליו במ"ג ל' מלא תניינא חסר דחסר וכן נמסר עליו במ"ג לית חסר תליתאה ורביעאה חסר יו"ד ומלא וא"ו:
פסוק כה:תפלנה וידעו. בס"ס הוא"ו בגעיא:
פסוק כה:ונטה אותו אל ארץ מצרים. בנביאים עם פירוש הרי"א על ארץ והוא טעות ואף רד"ק כתב אל ארץ מצרים כמו על:
פסוק כו:והפצותי. עמ"ש לעיל בסמוך: