פסוק ב:הה. כמו אהה הה ליום העתיד לבא על אותן העכו"ם:
פסוק ג:עת גוים. עידן תבר עממיא:
פסוק ד:והיתה חלחלה בכוש. ל' רעד כשישמעו מפלת מצרים יחרדו לנפשם פן יעלה מלך בבל עליהם:
פסוק ה:וכל הערב. ת"י וכל סומכוותא כל העורבים ערובת מצרים גרנסי"אה בלע"ז:
פסוק ה:ארץ הברית. כורתי ברית למצרים לעזור לה:
פסוק ח:בתתי אש. חמתי כאש:
פסוק ט:מלאכים מלפני. גדודי גייסות הולכים בשליחותי בשיירות רבות להחריד את כוש היושבת בטח:
פסוק ט:בצים. כמו וצים מיד כתים (במדבר כ״ד:כ״ד) וכן תרגמו יונתן בלגיונין:
פסוק יב:ונתתי יאורים. ארץ היאורים היא מצרים:
פסוק יב:ומכרתי. כתרגומו ואימסר:
פסוק יד:ועשיתי שפטים בנא. אלכסנדריא:
פסוק טז:להבקע. חומתה תבקע:
פסוק טז:צרי יומם. צרים יבאו עליה יום יום:
פסוק יז:והנה בשבי תלכנה. שתיהן המדינות און ופיבסת:
פסוק יח:חשך היום. ימנע האור:
פסוק יח:ענן יכסנה. צרה תבוא עליה ותכסנה ותחשך כיום כסוי הענן:
פסוק יח:ובנותיה. וכפרנהא:
פסוק כא:את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי. כבר פעם אחרת שנתתי חילו ביד נבוכדנצר בשנה הרביעית ליהויקים כמה שנאמר בספר (ירמיהו מ״ו:ב׳) למצרים על חיל פרעה נכה מלך מצרים אשר היה בכרכמיש על נהר פרת אשר הכה נבוכדנצר וגומר:
פסוק כא:והנה לא חובשה. מאותו היום והלאה כמה שנאמ' בספר מלכים (מלכים ב כ״ד:ז׳) בסופו ולא יסף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנהר פרת עד נחל מצרים ובסגנון זה נתנבא ירמי' גם הוא על אותה המכה בלשון רפואה אין לה שנאמר (ירמיהו מ״ו:י״א) עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרבית רפואות תעלה אין לך:
פסוק כא:לא חובשה. ל' קשירה שקושרין עצם הנשבר:
פסוק כא:לשום חתול. מעשה בגדים ורטייה כמו (לעיל טז) והחתל לא חתלת:
פסוק כא:לתפוש בחרב. שיהא לו עוד כח להלחם:
פסוק כב:ושברתי את זרועותיו. אשבור את השנית ותהיינה שתיהן שבורות כלומר כבר לקח מלך בבל מצד הא' עוד אמסור לו יתר המלכות כולו:
פסוק כד:וחזקתי. לשון חוזק:
פסוק כה:והחזקתי. ל' אחיזה שאוחז בידו לסמיכה שלא תפול וסופו יוכיח וזרועות פרעה תפולנה שאינו אוחז בהן: