פסוק ה:עמקי שפה וכבדי לשון, יש לשון שקשה מצד הברתה בשפה, ויש שקשה מצד דקדוק לשונה :
פסוק ו:אם לא, נדחקו המפרשים לפרשו מלשון שבועה, ויל"פ כפשוטו גם אם לא שלחתיך אליהם ישמעו אליך :
פסוק י:קח בלבבך ובאזניך שמע, היה ראוי בהפך, ובפי' תקנתיו :
פסוק יג:משיקות, מתחברות כאילו נושקות זו לזו :
פסוק טז:ואשב, והמה יושבים, או במקום שהמה יושבים :
פסוק כ:מכשול, הוא בלא דעת, ולפני עור לא תתן מכשול, ואמרו רז"ל האי עון מזיד הוא וקרי ליה מכשול :
פסוק כ:בחטאתו, סתם חטא הוא שוגג, וזה ההבדל בין מ"ש למעלה בעונו ימות שהוא מזיד :
פסוק כא:הזהרתו צדיק, הכינוי עם שם הפעול, ולפי מה שכתבתי בפירושי ר"ל הזהרתו מצד שהוא צדיק :