רק לא כמלכי ישראל. אמרו רז"ל שביטל השומרים שהושיב ירבעם שלא יעלו לרגל ונתן רשות שמי שרוצה לעלות יעלה:
פסוק ג:
ויהי לו הושע עבד. פירוש עבד בצד מה דהא וישב לו מנחה אלמא לא היה עבד ממש דמה שקנה עבד קנה רבו ומה מנחה היא אלא שהיה מעלה לו מס. ואף זה היה דרך כבוד דהמס קראו מנחה:
פסוק ז:
ויהי כי חטאו בני ישראל לה'. מרוב רחמיו כשצבור עושים עונות ופשעים קורא אותם חטאים כמ"ש בספרי פרשת שלח:
פסוק ז:
לה' אלהיהם המעלה אותם מארץ מצרים מתחת יד פרעה מלך מצרים וייראו אלהים אחרים. אפשר דנקט לשון זה דהעלה כל ניצוצות הקדושה ונשמות ישראל אשר היו מוטמעים במצרים ערות הארץ והיו תחת פרעה ראש הקליפה וסט"א והוצרך כב יכול לירד מצרים כב יכול כמ"ש אני ולא מלאך ופדאם לעבוד עבודתו כמשז"ל ע"מ כן פדיתיך. ועוד שקבלו שטר המילה שנתן הארץ ע"מ לקבל אלהותו כמ"ש בדרושים. וז"ש לה' אלהיהם שקבלו אלהותו המעלה כ"י הוא בכבודו ואזלי בתר איפכא וייראו אלהים אחרים:
פסוק טו:
וילכו אחרי ההבל ויהבלו. עבירה גוררת עבירה בתחילה הלכו אחרי ההבל וכל כך נשתרשו בעבירה שנעשו הם עצמם הבל וז"ש ויהבלו זהו לפי פשוטו. ולפי מדרשו כי על ידי עוצם העונות הלכה הקדושה שבהם ובאה בקרבם הסט"א וז"ש ויהבלו שהם עצמם הסט"א כי שכנה הסט"א בקרבם ומלאכי חבלה מקיפים אותם:
פסוק טז:
ויעזבו את כל מצות וכו' ויעשו להם מסכה וכו'. כי העובד ע"ז כופר בכל התורה כלה:
פסוק כה:
וישלח ה' בם את האריות. שלא יאמרו הגוים אם ה' שונא ע"ז ומפני כך גלו ישראל איך אלו עע"ז והם שקטים אלא דאלהיהם עזרם ומגינם ויש חילול ה' ח"ו לכן באו האריות. והגם שאח"ך את ה' יראים ואת אלהיהם היו עובדים. הם לא נצטוו ולא נעשו להם נסים ויצ"מ ואבותיהם לא יראו את ה' וכיוצא טעמים אחרים דלא דמו לישראל. מפרשים:
פסוק ל:
סוכות בנות. תרנגולת ואפרוחיה. נרגל תרנגול. אשימא תיש. נבחז כלב. תרתק חמור. לאדרמלך וענמלך פרד וסוס. ושמות אלו הם לשון האומות: