פסוק ב:וישבו. מלשון שביה:
פסוק ג:אחלי. ענין בקשה, כמו (שמות לב יא): ויחל משה:
פסוק ה:חליפות. כן יקראו הבגדים, כי בהסיר האחת, יחליף אחרת תחתיה:
פסוק ז:מתאנה. מבקש עלילה, כמו (שופטים יד ד): תואנה הוא מבקש:
פסוק יא:והניף. מלשון הנפה והרמה:
פסוק יג:אבי. רצה לומר, שר וקצין כהאב על הבן:
פסוק יג:ואף כי. הוא כענין כל שכן:
פסוק טו:ברכה. מנחה, כמו (בראשית לג יא): קח נא את ברכתי:
פסוק טז:ויפצר. ענין רבוי הדברים ופתוי:
פסוק יז:ולא יתן. הוא מלשון שאלה, וכן (שמואל ב יג כו): ולא ילך אתנו אמנון:
פסוק יז:פרדים. הם הנולדים מן הסוס והחמור:
פסוק יח:בית רמון. בית עבודת זרה ששמה רמון:
פסוק יט:כברת. הוא מיל, וכן (בראשית מח ז): כברת ארץ:
פסוק כ:חשך. מנע, כמו (שם כב טז): ולא חשכת:
פסוק כא:ויפול. ענין הטיה, כמו (שם כד סד): ותפול מעל הגמל:
פסוק כא:השלום. בה״א השאלה:
פסוק כג:הואל. רצה, כמו (לקמן ו ג): הואל נא ולך:
פסוק כג:ויפרוץ. הוא הפוך מן ויפצר, והיא היא:
פסוק כג:ויצר. וקשר, כמו (ישעיהו ח טז): צור תעודה:
פסוק כג:חריטים. מין כיסים, וכן (שם ג כב): והמטפחות והחריטים:
פסוק כה:אנה ואנה. לפה ולפה: