מביאים לו לחם. ברוב הספרים מלא דמלא ועיין מה שאמרתי לעיל סי' י':
פסוק ז:
היה גשם. מלרע שלא כמנהג מכלול שקל פעל ולפי זה מה שנמסר במסרה גדולה ג' בטעם מלעיל צריך לומר מלרע:
פסוק ט:
קום לך צרפתה. ברוב הספרים הפ"א בקמ"ץ וכן חברו שבסמוך ובמקצת מדוייקים כ"י ודפוס ישן בלא מאריך בצד"י ובמקצת ספרים במאריך ועיין מ"ש ביהושע ג':
פסוק יא:
ותלך לקחת. הקו"ף בפתח באתנח:
פסוק יא:
לקחי נא לי. בכל ספרים כ"י הלמ"ד במאריך וכ"כ רד"ק בפי' ובמכלול דף י"ו וקריאתו בשוא נח:
פסוק יב:
ועשיתיהו. במקצת ספרים חסר יו"ד תניינא:
פסוק יג:
והוצאת לי. ברוב המדוייקים מלא וא"ו והתי"ו בלי ניקוד:
פסוק יד:
לא תכלה. בקמץ ומשפטו בסגול:
פסוק יד:
תתן. תת קרי וכתב בעל כלי יקר בשם ספר הזוהר וזה לשונו עד יום תת ה' גשם. והש"י לא יתן הגשם עד תתן את הצרפתית שע"י הזכות ונתינת עוגה קטנה שתתני לי תהיי את הנותנת הגשם כי בהתעוררות התחתוני' יעורר הש"י רחמיו ע"כ. ועיין עוד שם רמז אחר מהמחבר הנזכר:
פסוק טו:
הוא והיא. היא והוא קרי ונדרש בשיר השירים רבה בפסוק סמוכוני באשישות ובפרקי רבי אליעזר ריש פ' ל"ג ועיין כלי יקר ומסורת הברית הגדול סימן תתרל"ז:
פסוק יז:
לא נותרה בו נשמה. במקף במקצת ספרים והבי"ת בדגש ברוב ספרים כ"י מדוייקים. ועיין מ"ש בכלל אתי מרחוק: