שלשה מפתחות בידו של הקב"ה

הגמרא אומרת:

אמר רבי יוחנן שלשה מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח.
(תענית ב.)

מסביר רש"י: "שלא נמסרו לשליח אחד ביחד"(רש"י תענית ב.). כלומר, לפעמים נמסרו המפתחות, אבל לא ביחד. כמו שמצאנו אצל אליהו שהקב"ה הפקיד בידו מפתח גשמים בלבד וכאשר רצה להחיות מתים נאלץ להחזיר את מפתח הגשמים. התוספות מסבירים "לא נמסרו לשליח" - להיות ממונה עליהם לעולם. ממשיכה הגמרא:

ואלו הם: (א) מפתח של חיה, (ב) ומפתח של גשמים (ג) ומפתח של תחית המתים.
(תענית ב.)

החפץ חיים מסביר מדוע לא נמסרו מפתחות אלו לשום שליח ונשארו בידי הקב"ה בעצמו. כידוע, המלאך הינו שליח של הקב"ה ומבצע את הוראותיו על כל פרטיהם. כמו כן איננו מוסמך לחרוג כי הוא זה מן ההוראות שקיבל. כאשר הודיע הקב"ה למשה שברצונו לשלוח מלאך לפני העם כדי לשמור אותם בדרך ולהביאם לארץ ישראל(היה זה אחרי חטא העגל שהקב"ה אמר למשה "כי לא אעלה בקרבך"{שמות לג ג}), הזהיר הקב"ה שעל בני ישראל לשמוע לדברי המלאך, כי איננו מסוגל לסלוח לחוטאים ובלשון הכתוב: "כי לא ישא לפשעכם"(שמות כג כא). מעתה, אומר החפץ חיים, נוכל להבין מדוע לא נמסרו מפתחות אלו לידי שליח:

מפתח הגשם הוא מפתח הפרנסה. אם מפתח זה היה בידי מלאך הרי אף אדם לא יוכל להתפרנס מפני שאין "צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"(קוהלת ז כ). לפיכך השאיר ה' את מפתח הגשמים בידו והקב"ה הרי "טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו"(תהלים קמה ט). לכן יוריד גשם גם כאשר מצבו הרוחני של עם ישראל אינו כשורה.

גם מפתח חיה(הכוונה יולדת) לא מסר בידי מלאך. בשעת הלידה מצויה האשה בסכנה. וכפי שהגמרא(שבת לב.) אומרת כי בשעת הסכנה השטן מקטרג והוא הזמן המסוכן ביותר להענישה ולהזכיר את עוונותיה. כדי למנוע אסונות כבדים בקרב עם ישראל, החליט הקב"ה שמפתח היולדת ישאר בידיו.

הוא הדין מפתח של תחית המתים. הגמרא אומרת:

אמר רבי אלעזר עמי הארץ אינם חיים(בתחיית המתים) שנאמר: "מתים בל יחיו". תניא נמי הכי(ישנה ברייתא האומרת כך): "מתים בל יחיו" - יכול לכל? תלמוד לומר "רפאים בל יקומו" במַרְפֵּה עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר. אמר ליה(לו, לרבי אלעזר) רבי יוחנן לא ניחא למרייהו דקאמרת להו הכי"(הקב"ה אינו מרוצה שרבי אלעזר אומר דברים כה חריפים על עם ישראל).
...אמר לו(ר' אלעזר) (ל)רבי(יוחנן) (לעמי הארץ) תקנה (על אף הפסוק "כי טל אורות טליך", ובאורו, רק למי שיש טל תורה, כלומר עסק בתורה, יקום לתחית המתים) מן התורה, שנאמר "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום"(דברים ד ד). וכי אפשר לדבוקי(=להדבק) בשכינה והכתיב(=והרי כתוב) "כי ה' אלהיך אש אוכלה"(דברים ד כד)? - אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה.
(כתובות קיא:)

כלומר, אם היה מפתח תחית המתים מסור בידי מלאך היו רבים מאד מישראל שלא יוכלו לקום בתחית המתים.

בתקופת אחאב הסכים ה' להפקיד בידי אליהו את מפתח הגשמים, כפי הבטחתו שאם בעת נחום האבלים שיעשה בבית חיאל ישמע דברי קנטור ימלא את בקשותיו. מאחר שאליהו נשבע שלא ירדו גשמים כי אם לפי דבריו, הסכים ה' למלא את מבוקשו, כלומר להפקיד בידיו את מפתח הגשמים.