יראתו של דוד
וַיִּרָ֥א דָוִ֛ד אֶת־יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֕אמֶר אֵ֛יךְ יָב֥וֹא אֵלַ֖י אֲר֥וֹן יְהוָֽה׃
(שמואל ב ו ט)
לכאורה אין לדוד ממה לחשוש שכן עוזה חטא! ויש לומר שחשש שכעת על כל חטא יענשו, כפי שקרה לאנשי בית שמש.
ונראה להוסיף על פי המדרש שהביא רבינו בחיי:
שלושה דברים הם, כל אחד מהם דחה את הפורענות והביא הפורענות... הארון הוא שהרג את עוזא ואנשי בית שמש שנאמר: "ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון ה'"(שמואל א ו יט) והוא שברך את עובד אדום הגתי שנאמר: "ויברך ה' את עובד אדום ואת כל ביתו"(שמואל ב ו יא)
(רבינו בחיי שמות יז ה)
דוד גם חשש בתחילה שהארון יגרור ענישה גולה, עד ששמע שהחטא ממית, ואם יקיימו את דיני שמירת הארון כהלכתם לא יפגעו. כמו שבהובלת הארון רק אנשי בית שמש נענשו ואנשי קרית יערים לא. כי לא הארון בעצמו ממית. וכן עובד אדום הלוי אשר קיים את מצוות שמירת הארון כראוי לא הוזק אלא אדרבה התברך.