אתה הייתה מוציא. היית קרי המוציא קרי והה"א הכתובה בסוף מלת היית נקראת עם מלת מוציא והוא חד מן ג' מלין קדמיתא נסיב מן תניינא וסימן דין ידעתה שחר מקומו (איוב ל"א) ומתחתה לשכות האלה (יחזקאל מ"ב ט') וכן מצאתים בס' כ"י קדמון מדוייק וחילופיהון נמסרו לקמן בסימן כ"א:
פסוק ב:
והמבי. והמביא קרי:
פסוק ב:
את ישראל ויאמר. בספרים כ"י ובדפוס ישן אין כאן פיסקא באמצע פסוק:
פסוק ד:
ארבעים שנה מלך. ארבעים בלא וא"ו והוא חד מן אלפא ביתא מן חד חד מתרתין תיבותן לא נסבין וא"ו ברי"ש תיבותא ומטעין בהון וסימן נמסר במסרא רבתא אות וא"ו:
פסוק ו:
הסירך העורים והפסחים. ברוב ספרים מדוייקים הה"א בשוא וסגול וכן כתב רד"ק בשרשים ובמקצת ספרים בשוא ופתח:
פסוק ח:
מכה. במקצת ספרים הכ"ף בסגול:
פסוק ח:
שנאו. שנאי קרי:
פסוק יט:
התתנם בידי ויאמר. בספרים ישנים אין כאן פסקא באמצע פסוק:
פסוק כב:
ויספו עוד פלשתים. בס"א כ"י חסר יו"ד וכן בספר אחר מדוייק נגררה היו"ד ומסורת סלקא כוותייהו עיין במסורת רבתא אות היו"ד:
פסוק כד:
בשמעך. כשמעך קרי בכ"ף והכתיב בבי"ת והוא מן י"א מלין דכתיבין כן והבי"ת בגעיא: