פסוק ב:מקצותם. מלשון קצין, כמו (במדבר יא יא) ותאכל בקצה המחנה, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ספרי בהעלותך פה) בקצינים שבמחנה:
פסוק ב:לרגל. לחפש, וכן (דברים א כד) וירגלו אותה:
פסוק ג:הלם. לפה, כמו (שמות ג ה) אל תקרב הלם:
פסוק ז:לישה. הוא ׳לשם׳ האמור ביהושע (יט מז) ובשתי השמות היתה נקראת:
פסוק ז:עצר. ענין מניעה, כמו (שמואל א כא ו) אשה עצורה לנו:
פסוק ט:מחשים. שותקים, כמו (קהלת ג ז) עת לחשות:
פסוק יד:ויענו. הוא תחלת הדבור, כמו (דברים כו ה) וענית ואמרת:
פסוק יט:החרש. שתוק, כמו (במדבר ל ה) והחריש לה:
פסוק יט:לשבט ולמשפחה. המה שמות מורדפים, כי גם השבט יקרא משפחה:
פסוק כא:הכבודה. הדבר שתנועתו כבדה ומתאחר ללכת:
פסוק כב:נזעקו. נקבצו בזעקת המקבץ, וכן (לעיל ד י) ויזעק ברק:
פסוק כב:וידביקו. השיגום, והיו קרובים ודבוקים להם:
פסוק כה:יפגעו. ענין מכת מות, כמו (שמואל ב א טו) גש פגע בו:
פסוק כה:ואספתה. ענין כליון מן העולם, כמו (במדבר כ כב) יאסף אהרן: