פסוק ח:הלוך הלכו העצי' כו'. כיון יותם לומר כי לאחת משלש בחינו' ימליכו עליהם מלך או להכבד בו לחשיבותו או ליהנות על ידו משלל מלחמותיו אשר יקח כענין המלבישכם שני עם עדנים וכמלך דוד שהיה מחלק שלל האויבים בכל ערי ישראל או להיות שמחים ובטוחי' באויבים ע"י המלך שאין אויבים שולחי' יד באחת הערי' ביודע' כי המלך יאסוף כל חילו עליהם וע"י כל היושבים תחתיו בטוחי' ושמחי' איש תחת גפנו ותחת תאנתו אך מי שאין בו א' מאלו הלא יחפרו ויבושו כל הממליכים אותו ועל כן נשא משלו אל העצים שבקשו להמליך את הזית שעל ידו נמשך כבוד הוא אור שמנו כמה דאת אמר באורים כבדו ה' וכן דרך לכבוד אנשי' להדליק נרות ברבוי על כן השיב הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשי' כו' לומר אם הכבוד היה נמשך ממני תמיד הייתם מתכבדים בי אך החדלתי דשני כלומר הנה לא יבצר מהיות זמן שהחדלתי דשני שהוא ממתיקת הזתים עד שובו לטעון שהוא רוב השנה נמצא שאין כבוד נמשך תמיד ממני ואיך תתכבדו בי אם גם ממני נמנע כבוד גדול כזה של אלהים ואנשים ואני משולל ממנו ובראותם שאין הנאת הכבוד בקשו הנאת המועיל וילכו אל התאנה שבה תאנים טובות ומתוקות ליהנות מהם ותאמר הנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה אחר שנלקטו תאני ממני באופן שאין ההנאה ממני מתמדת אז בראות שאין הנאת המועיל הלכו אחר הנאת שמחה ורצון טוב שהוא יין הגפן משל אל המלך שעל ידו שמחים וטובי לב מבטחון מהאויבים ותאמר להם הגפן הנה מאז החדלתי את תרושי ואין שמחתי מתמדת בי ומה גם לשמח את זולתי אז הלכו אל האטד המשולל משלשתן עולם ועד ויאמרו לו לך אתה מלוך עלינו ויהי כשמעו אמר הלא משחקי' אתם בי כי אין בי שום דבר מכל שלשת הדברים שעליהם ימליכו מלך לכן אם באמת אתם אומרים ולא דרך היתול באו חסו בצלי הקטן ואם תהתלו בי תצא אש כו' והנמשל כי אבימלך לא היה לו כבוד כי בן פלגש הוא ולא הנא' ולא שמחת תשועה כי דם אחיו על ראשו ולא יצליח ואדרבה הוא קוץ מכאיב שהרג את אחיו וקל לאחוז בו האש כאטד לשרוף העצי' והם בו:
פסוק כח:ויאמר געל כו'. יראה הפסוק הזה משולל הבנה ופירושו ויאמר געל אל עבד מי אבימלך ומי שכם כלומר מאין ולאין זה עם זה מי זה ומי זה כלומר זה משבט אחד ושכם משבט אחר כי נעבדנו בני שכם ואם הוא על כי ירבעל לקח אשה משכם ונמשך בני שכם אח' האשה להשתעבד הלא זה מעשה חמור אבי שכם ששעבד בני שכם אחר דינה לכן מטעם זה ירובעל וזבול פקידו עבדו את אנשי חמור אבי שכם המשתעבדים אחר האשה אך לא כן אנחנו ועל כן ומדוע נעבדנו אנחנו שאין לנו מדת חמור ואנשיו: