פסוק ב:אות בשמים וכו' או מופת בארץ וכו' קשה מנא לו או מופת בארץ וי"ל מדכתי' ונתתי מופתי' בשמים ובארץ ומאחר שלמדנו שאות ר"ל בשמים מקרא דגדעון שמע מינה שמופת ר"ל בארץ:
פסוק יג:לשבת שם פרט לירושלים וכו' כי תשמע וכו' קשה למה סרס המקרא שפי' לשבת שם קודם שיפרש כי תשמע הקודם לו בפסוק וי"ל שעשה כן כדי להדביק לאמר לכי תשמע שאליו הוא מוסב ואינו מוסב על לשבת שם הסמוך לו. ולכך פי' לשבת שם קודם שיפרש כי תשמע כי אין עקר פירושו על כי תשמע אלא על מלת לאמר:
פסוק טו:ודרשת וחקרת ושאלת היטב מכאן למדו ז' חקירות וכו' פי' שבע חקירות הם באיזה יום באיזה חדש באיזה שנה בכמה בחדש באיזה שבוע כלומר באיזה שמטה באיזה שעה באיזה מקום ובדיקות הם שאר שאלות כגון בסייף הרגו או בארירן הרגו כיצד חלל את השבת ואיזו מלאכה עשה והדומין להן. ויש הפרש בין חקירות לבדיקות שאם כוון אחד מהן את דבריו בחקירות והשני אומ' איני יודע עדותן בטלה. אבל בבדיקות אם אמ' השני איני יודע ואפי' שניהן אומ' אין אנו יודעין עדותן קיימת. אבל אם הכחישו זה את זה אפי' בבדיקות עדותן בטלה שנאמ' נכון הדבר ודרשינן מינה מכוון העדות ואין כאן דבר מכוון: