פסוק ו:והפדך פ"א כפולה פדיה אחר פדיה:
פסוק ו: ובערת הרע מקרבך וסמיך ליה כי יסיתך שאין טוענין למסית:
פסוק ז:כי יסיתך אחיך בן אמך וגו' כי יסיתך ר"ת בגימ' ביחוד רמז ליחוד מן התורה:
פסוק ז: כנפשך ב' במס'. אשר כנפשך. כנפשך שבעך היינו דאיתא בחולין אין הסתה בדברים והא כתיב כי יסיתך ההוא נמי באכילה ושתיה והיינו כנפשך כמו כנפשך שבעך רהיינו אכילה:
פסוק ז: אשר לא ידעת אתה ואבותיך כתיב במסית לפי שרעך כנפשך דהיינו אביו מסיתו לומר לא תלמד לעשות מאבותיך שהוא אבי אביך אלא תלמד מאביך:
פסוק ט:ולא תחוס עינך עליו (עם האותיות והתיבות) גימ' אין טוענין למסית:
פסוק ט: ולא תכסה ב' ולא תכסה עליו ולא תכסה עוד על הרוגיה וזהו שדרשו במסית שאם יצא מב"ד חייב אין מחזירין אותו לזכות וזהו ולא תכסה עוד על הרוגיה פי' על מי שיוצא ליהרג:
פסוק טו:ודרשת וחקרת היטב לפי שנאמר כי תשמע באחת עריך בשמיעה בעלמא לכך מזהיר אותך שתדרוש ותחקור היטב:
פסוק יח:ורחמך והרבך שלא תדאג לומר החרבתי עיר ויושביה לכך מבשרך לומר שלא תדאג ויפרך וירבך:
פסוק יט:לעשות הישר בעיני ה' וסמיך ליה בנים אתם דבזמן שעושין רצונו של מקום קרויין בנים:
פסוק יט: ונתן לך רחמים ורחמך וסמיך ליה בנים אתם לומר לך שכל מי שיש בו רחמים ומרחם על הבריות הקב"ה מרחם עליו כאב על הבן. סמך מת לעיר הנדחת לומר לך שעכו"ם חשובה כמת וגם שהיו מתגודדים לפני עכו"ם כמו על מת: