פרשת נביא השקר
בפרקנו שלש פרשיות: פרשת נביא השקר, פרשת המסית לעבודה זרה, ופרשת עיר הנדחת.
פרשת נביא השקר פותחת במלים: "כי יקום בקרבך נביא או חֹלם חלום, ונתן אליך אות או מופת". הדבר קשה מאד: כיצד יתכן שד' יתן כח לנביא שקר לעשות אות או מופת?
כתב רש"י: "ואם תאמר: מפני מה נותן לו הקדוש ברוך הוא ממשלה לעשות אות? 'כי מנסה ד' אלקיכם אתכם'"!
ניסיון זה של נביא שקר הוא ניסיון גדול מאד, ולכן התורה הקדימה ונתנה לעם ישראל כלים כדי להתמודד עם ניסיון זה: האותות והמופתים שהיו במעמד הר סיני!
א. דברי הרמב"ן בפרשת יתרו
בהקדמה למעמד הר סיני נאמר: "ויאמר ד' אל משה: הנה אנכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עמך, וגם בך יאמינו לעולם" (שמות יט, ט). מה כוונת הדברים? נחלקו בכך המפרשים.
הרמב"ן הסביר:
והנכון בעיני שאמר: אני בא אליך בעב הענן, שתגש אתה אל הערפל, בעבור ישמע העם דברי, ויהיו הם עצמם נביאים בדברי, לא שיאמינו מפי אחרים, כמו שנאמר: 'באמֹר ד' אלַי: הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי, למען ילמדון ליראה אֹתי כל הימים' (דברים ד, י), 'וגם בך יאמינו' לנצח, בכל הדורות. ואם יקום בקרבם נביא או חולם חלום כנגד דברך - יכחישוהו מיד, שכבר ראו בעיניהם ושמעו באזניהם שהגעת למעלה העליונה בנבואה, יתברר להם ממך מה שכתוב: 'אם יהיה נביאכם ד', במראה אליו אתודע, בחלום אדבר בו, לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא, פה אל פה אדבר בו' (במדבר יב, ו-ח), ולכך אמר: 'בעבור ישמע העם בדברי עמך', כי ישמע דברי מתוך האש, וידעו שאני ד' מדבר עמך, ויאמינו בדברי, וגם בך לעולם. וכן מה שאמרו 'היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי' (דברים ה, כא), לומר הנה נתקיים הדבר אצלנו בראיית עינינו, כאשר היה חפץ אלקים, ומעתה קרב אתה, שידענו בך שהגעת למעלה הגדולה, ושמע כל אשר אמר ד' אלקינו, ושמענו מפיך ועשינו, שכבר נאמנה נבואתך כי היא העליונה על כל הנביאים".
לפי הרמב"ן כוונת הפסוק היא שבמעמד הר סיני זכו כל ישראל למעלת הנבואה, והתברר להם שנבואת משה רבנו עליו השלום מעולה ממעלת כל הנביאים, ולכן אם יבוא נביא שקר וירצה לבטל מצוה מן המצוות, כביכול בשם ד', לא נאמין לו, אלא נדע שהוא נביא שקר, וזו היתה אחת ממטרות מעמד הר סיני.
ב. דברי הרמב"ן בפרשת ואתחנן
כעין דבריו בפרשת יתרו כתב הרמב"ן גם בפרשת ואתחנן (ד, ט). על הפסוקים:
רק השמר לך ושמֹר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני ד' אלקיך בחֹרב, באמֹֹר ד' אלי: הקהל לי את העם ואשמִעם את דברי, אשר ילמדון ליראה אֹתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה, ואת בניהם ילמדון.
כתב הרמב"ן:
הכתוב הזה לפי דעתי מצות לא תעשה. הזהיר בה מאד, כי כאשר אמר שנזהר בכל המצוות ונשמור החוקים והמשפטים לעשותם, חזר ואמר: רק אני מזהירך מאד להשמר ולשמור עצמך מאד מאד, לזכור מאין באו אליך המצוות, שלא תשכח מעמד הר סיני מכל הדברים אשר ראו עיניך, הקולות והלפידים, את כבודו ואת גדלו, ודבריו אשר שמעת שם מתוך האש, ותודיע כל הדברים אשר ראו עיניך במעמד הנכבד ההוא לבניך ולבני בניך עד עולם.
ופירש הטעם כי ד' עשה המעמד ההוא כדי שתלמדו ליראה אותו כל הימים, ואת בניכם תלמדון לדורות עולם, אם כן עשו אתם ככה, ואל תשכחו אותו.
והנה קודם שיזכיר הדברות שנאמרו שם, הזהיר במצות לא תעשה שלא נשכח דבר מן המעמד ההוא, ולא נסירהו מלבנו לעולם, וצוה במצות עשה שנודיע בו לכל זרענו, מדור לדור, כל מה שהיה שם בראיה ובשמיעה.
והתועלת במצוה הזאת גדולה מאד, שאם היו דברי התורה באים אלינו מפי משה בלבד, אף על פי שנבואתו נתאמתה באותות ובמופתים, אם יקום בקרבנו נביא או חולם חלום, ויצוונו בהפך מן התורה, ונתן אלינו אות או מופת, יכנס ספק בלב האנשים. אבל כשתגיע אלינו התורה מפי הגבורה לאזנינו, ועינינו הרואות, אין שם אמצעי, נכחיש כל חולק וכל מספק, ונשקר אותו, לא יועילהו אות, ולא יצילהו מופת מן המיתה בידינו, כי אנחנו היודעים בשקרותו. זהו שאמר שם: 'וגם בך יאמינו לעולם' (שמות יט, ט). כי כשנעתיק גם כן הדבר לבנינו, ידעו שהיה הדבר אמת בלא ספק, כאילו ראוהו כל הדורות, כי לא נעיד שקר לבנינו, ולא ננחיל אותם דבר הבל ואין בם מועיל. והם לא יסתפקו כלל בעדותנו שנעיד להם, אבל יאמינו בודאי שראינו כולנו בעינינו, וכל מה שספרנו להם. והענין הזה יבוא עוד בפרשת 'כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום' וגו' (להלן יג, ב), וכבר הזכרתיו שם בפרשת 'בחדש השלישי' (שמות יט, ט).
ג. דברי הרמב"ן בספר המצוות
כעין זה כתב הרמב"ן גם בהוספות לספר המצוות לרמב"ם (מצוות לא תעשה ב):
המצווה השניה היא שלא נשכח מעמד הר סיני, ולא נסיר אותו מדעתנו, אבל יהיו עינינו ולבנו שם כל הימים... והכוונה בזה גדולה מאד, שאם היו דברי התורה באים אצלנו מפי הנביא עליו השלום בלבד, אף על פי שנתאמת אצלנו ענין נבואתו באותות ובמופתים, אם יבוא אלינו נביא או חולם חלום בזמן מן הזמנים ויצוונו בשום דבר הפך מן התורה, ונתן אלינו אות או מופת, תהא התורה נסוחה [כלומר: עקורה ח"ו] על יד השני, או יכנס בלבנו ספק. על זה אמר כשהגיענו ביאור התורה מפי הגבורה לאזנינו, ועינינו רואות אין שם אמצעי, נכחיש כל חולק וכל מספק... ולא יועילהו אות, ולא יצילהו מידינו מופת, שאנחנו היודעים בשקרותו ובפחזותו. וזהו שאמר במעמד ההוא: 'וגם בך יאמינו לעולם' (שמות יט, ט). והוא הענין הבא בפרשת 'כי יקום בקרבך נביא או חֹלם חלום' (דברים יג, ב).
ד. דברי הרמב"ם ב"מורה נבוכים"
אחרי מעמד הר סיני נאמר: "ויאמר משה אל העם: אל תיראו, כי לבעבור נסות אתכם בא האלקים, ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" (שמות כ, יז).
בפסוק זה נאמרו שתי מטרות למעמד הר סיני:
- "לבעבור נסות אתכם בא האלקים".
- "ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו".
המטרה השניה מובנת: על ידי המעמד הנפלא, שבו היתה אש גדולה וקולות וברקים, עם ישראל ירא וחרד, כמו שנאמר: "ויהי ביום השלישי בהיֹת הבֹקר ויהי קֹלֹת וברקים וענן כבד על ההר, וקֹל שֹפר חזק מאד, ויחרד כל העם אשר במחנה" (יט, טז), והמטרה היתה כמו שכתב רש"י: "ובעבור תהיה יראתו - על ידי שראיתם אותו יראוי ומאוים, תדעו כי אין זולתו ותיראו מפניו".
הרמב"ן הוסיף: "ולמען תהיה יראתו על פניכם - בראותכם כי הוא לבדו האלקים בשמים ובארץ, ותיראון ממנו יראה גדולה", כלומר יראת הרוממות.
עוד הוסיף הרמב"ן: "או יאמר, שתהיה על פניכם יראת האש הגדולה הזאת ולא תחטאו מיראתכם ממנה", כלומר יראת העונש.
אבל מה פירוש המלים "כי לבעבור נסות אתכם בא האלקים"? מהו הניסיון שהיה במעמד הר סיני? ומה המטרה בניסיון זה?
נאמרו על כך מספר פירושים, וכאן נביא רק את פירושו של הרמב"ם, שמתיחס לפרשת נביא השקר.
כתב הרמב"ן:
והרב [-הרמב"ם] אמר ב'מורה הנבוכים' (ג, כד) כי אמר להם אל תיראו, כי זה אשר ראיתם היה שכשינסה ד' אלקים אתכם להודיע ערך אמונתכם, וישלח לכם נביא שקר שירצה לסתור מה ששמעתם, לא תמעד אשוריכם לעולם מדרך האמת, כי כבר ראיתם האמת בעיניכם. ואם כן יאמר, בעבור שיוכל לנסות אתכם לעתיד בא האלקים עתה, כדי שתהיו עומדים לו בכל נסיון.
לפי הרמב"ם משמעות המלה "נסות" היא במובן של בחינה, אך הנסיון לא היה במעמד הר סיני, אלא הוא יהיה בעתיד, ומטרת מעמד הר סיני היתה שעם ישראל יוכל לעמוד בנסיונות שעתידים להיות במהלך הזמנים, אם יבוא נביא שקר ויצוה לעבור על התורה.
יש לציין שהסבר זה של הרמב"ם זהה להסבר שכתב הרמב"ן בהסבר הפסוק "הנה אנכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עמך, וגם בך יאמינו לעולם" (יט, ט), כמו שהתבאר.
יהי רצון שנהיה דבקים בד' ונעמוד בכל הנסיונות.