ובגוים לא יתחשב לא יהיו נעשין כלה וכו'. ד"א כשהאומות שמחין וכו' קשה מאי ד"א וי"ל שלפי פי' ראשון הל"ל וכגוים לא יתחשב בכ"ף שהרי ר"ל לא יכלו כמו האומות לכך פי' ד"א עוד י"ל דלפירו' ראשון לא שייך לשון חשיבות לומר לא תחשב:
פסוק כב:
ותועפות ראם עפיפות גובה ד"א ראמים וכו' קשה מאי ד"א וי"ל שלפי פי' הראשון הל"ל ותועפות רום לכך פי' ד"א ראמים ממש שמתישב יותר על הלשון וקשה על מה שאמ' רש"י ואמ' רבותינו אלו השדים מנא לן דבר זה כי אף אם נאמ' דילפינן ליה מלשון עפיפות מפני שהשדים עופפים באויר כד"א ובני רשף יגביהו עוף מ"מ צריך לישב מה ענין ראם בכאן. וצ"ע:
פסוק כג:
כעת יאמר ליעקב עתיד להיות עת וכו' ד"א אינו לשון עתיד אלא לשון הוה וכו' קשה מאי ד"א וי"ל שהפי' השני נראה יותר שמדבר להווה כמו הפסוק שלמעלה אל מוציאם ממצרים. ועו' שפי' הראשון נכר שהוא דרש ואינו פשט הפרשה וכן נמי פי' ד"א בפסוק הן עם כלביא יקום שהפי' הראשון שפי' שם הן עם כלביא יקום לחטוף המצות גם הוא דרש: