פסוק ב:זאת חקת התורה - ולפנינו יפרש באיזו תורה הוא מדבר, דכתיב: זאת התורה אדם כי ימות באהל - כלומר: חקת התורה שאמר למשה זאת התורה.
פסוק ב:פרה אדומה - צוה לקחת לעשות תורת טהרתו של אדם כי ימות באהל - להטהר בו, נוגע ונושא ומאהיל.
פסוק ה:לעיניו - של אלעזר (לאהרן).
פסוק יג:עוד טומאתו בו - אף על פי שטבל.
פסוק טז:וכל אשר יגע על פני השדה - כלומר, הבא אל האהל שהמת בו טמא בלא נגיעה, אבל אם המת על פני השדה ולא באהל אינו מטמא אלא במגע.
פסוק כב:והנפש הנגעת - באותו שנגע במת תטמא עד הערב, כי המת אבי אבות הטומאה.