פסוק ב:זאת חקת. גם זאת הפרשה במדבר סיני נאמרה כאשר צוה השם וישלחו מן המחנה ובפסח היו טמאי מתים. ונסמכה זאת הפרשה בעבור שהיא לכהן:
פסוק ב:פרה אדמה תמימה. שלא תהיה קטנה. אמר הגאון כי מי נדה כמו הדבש שיזיק לבעל המרה האדומה ויועיל לבעל הלחה ואין צורך:
פסוק ג:והוציא אותה. המוציא או בצווי וכן ושחט כי הוא לא ישחטנה והעד לפניו:
פסוק ה:ושרף את הפרה. השורף והעד לעיניו:
פסוק ו:עץ ארז. כמו למצורע ושם רמזתי סוד:
פסוק ז:וכבס בגדיו. הכהן השורף:
פסוק ז:וטמא הכהן. וכבר ישב טמא ויש אומרי' שיהיה טמא עד הערב שלא יאכל מן הקדשים:
פסוק ט:איש טהור. איננו הכהן השורף:
פסוק ט:למי נדה. פירושו רחוק כמו מנדיכם:
פסוק י:וטמא עד הערב. ואחר שאמר שיכבס את בגדיו אין צורך להזכיר שירחץ במים:
פסוק י:ולגר הגר בתוכם. בעבור היות ארץ ישראל קדושה כי הכבוד שם:
פסוק יא:לכל נפש אדם. יהודי או עובד כוכבים:
פסוק יא:וטמא. יהיה טמא והוא פועל עתיד כי הוי"ו השיבו ועל דעתי שהוא פועל עבר:
פסוק יב:יתחטא בו. יסור חטאו בו או כמו תחטאני באזוב ואטהר וידוע כי בסוד החשבון השלישי כמו השביעי:
פסוק יג:כי מי נדה. יש מפרשים כמו אך במי נדה יתחטא:
פסוק יג:לא זורק עליו. על המים:
פסוק יג:עוד. תמיד כמו עוד כל ימי הארץ:
פסוק יד:באהל. והבית כאהל רק הזכיר הכתוב האהל בעבור היות ישראל באהלים וכן אשר ישחט שור או כשב ועז במחנה:
פסוק יד:וכל אשר באהל. מבגד:
פסוק טו:צמיד פתיל. שנים פתילים:
פסוק יז:ו. לקחו לטמא. הנה פירוש איך יתחטא:
פסוק יח:איש טהור. והקרוב להיותו כהן:
פסוק כ:ואיש אשר יטמא. וכבר הזכיר כל הנוגע במת בנפש ונכרתה ועתה הזהיר על העצם ועל הקבר:
פסוק כא:יטמא עד הערב. ולא יטהר עד אשר ירחץ:
פסוק כב:וכל אשר יגע בו הטמא יטמא. שהוא טמא מת או עצם או קבר:
פסוק כב:תטמא עד הערב. ותרחץ:
