אשר בצאתו מרחם אמו. פרש"י אמנו היה לו לו' וכו' מצאתי כתוב בשם רבי טוביה מבישנ"א שמצא בספרי אשר בצאתו מרחם אמו כי הנגע היוצא מן הבטן אין לו טהרה עולמית וזאת אחותינו דומה לו לפי שאין כהן בעולם שיוכל להסגירה ולטהרה כי כלם קרוביה ומוכח התם בסנהדרין גבי על פיה' יהיה כל ריב וכל נגע דאין כהן יכול לטמא ולטהר נגע קרוביו על כן לזאת אין רפואה אלא בתפלה שתתפלל למקום אשר טמאה שיטהרה כדקתני התם במסכת זבחים אמר הקב"ה אני מסגירה אני חולטה אני פוטרה וזהו דאמרינן התם כבוד גדול קבלה מרים באותה שעה וזהו אשר בצאתו מרחם אמו שהרי היא כמת ואין לה תקנה אלא בתפלה:
פסוק יד:
הלא תכלם שבעת ימים וגו' פרש"י דיו לבא מן הדין להיות כנדון כלו' דיו לשכינה דקא בעי למוכח מדין ק"ו מאביה שתהיה נזיפתה י"ד יום להיות כנדון דהיינו אביה וכי היכי דנזיפת אביה הויא ז' ימים הכי נמי נזיפת שכינה שבעה ימים: