פסוק א:בכה - על משקל מים מגבה.
פסוק ב:יש מקוה - חסר ה"א התימה מן: קויתי ה' קותה נפשי.
פסוק ג:ועתה והנולד מהם - כמו מהן.
פסוק ג:בעצת אדני - לקרב אל קהל ה' או להרחיק ולא מצאנו שהקריבו אחד מהם ואולי הוציאום שלא היו גיורות כרות המואביה. וחכמינו ז"ל אמרו: בנו הוא לכל דבר חוץ מן הנולד מן השפחה ומן הכותית והוציאו האמות והבנים.
פסוק ג:והחרדים במצות אלהינו - לבלתי התחתן בם יוציאו נשותיהם.
פסוק ג:וכתורה יעשה - למי שאינו חרד כי נכריחנו להוציא.
פסוק ט:ומהגשמים - ומרוב הגשמים מרעידים.
פסוק יג:והמלאכה - מלאכת הבדל מן הנשים.
פסוק יד:ההושיב - הה"א לידיעה והיא הנכנסת על העוברים והוא כטעם אשר.
פסוק יד:עד לדבר הזה - כמו עד זה מדבר, ופירש: עוד יעמדו השרים בעבור הענין הזה.
פסוק טז:ויבדלו עזרא הכהן אנשים - חסר וי"ו והטעם ואנשים.
פסוק טז:לדריוש - מלה זרה בעבור היו"ד והוא בן ארבע אותיות ומבנין הכבד הדגוש, ובא בחולם על דרך יסור יסרני, קוה קויתי, ויברך ברוך והטעם לדרוש.
פסוק יז:ויכלו בכל - הבי"ת במקום שנים והם ויכלו בכל באנשים הושיבו.
פסוק יט:ויתנו ידם - רמז לתקיעת יד בשבועה או נתינת היד כאדם שמוסר עצמו לאחר לעשות רצונו ושאלתו, וכן נתנו יד מסרנו עצמנו להם.
פסוק יט:ואשמים - תואר השם, ופירש: ונתנו יד האשמים להקריב איל צאן ואנחנו לא מצאנו עונש אשם לבועל עכו"ם, ואולי עצת הראשים היה לעשות כן.
פסוק מד:ויש מהם נשים - טעמו: ויש מקצת מאלה שהיו להם נשים וכבר שמו בנים והטעם הולידו מהם בנים, או וישימו בנים לפי ראשי האבות להתיעץ מה יעשה להם, או יגרשום או אם יקריבום.