לקיחת אחריות
הקדמה
בפרקנו מסופר על הפרשת הנשים הנכריות. הפרק פותח בפסוקים:
א. וכהתפלל עזרא וּכְהִתוַדֹתו בֹכֶה ומתנפל לפני בית האלקים, נקבצו אליו מישראל קהל רב מאד, אנשים ונשים וילדים, כי בכו העם הרבה בֶּכֶה.
ב. ויען שכניה בן יחיאל מבני עילם, ויאמר לעזרא: אנחנו מעלנו באלקינו וַנֹשב נשים נכריות מעמי הארץ, ועתה יש מִקְוֶה לישראל על זאת.
ג. ועתה נכרת ברית לאלקינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת ד' והחרדים במצות אלקינו, וכתורה יעשה.
ד. קום כי עליך הדבר, ואנחנו עִמָךְ, חזק ועשה.
ובהמשכו מסופר על הוצאת הנשים הנכריות.
א. האם שכניה בן יחיאל נשא אשה נכרית?
יש לשאול: האם שכניה בן יחיאל שאמר לעזרא: "אנחנו מעלנו באלקינו וַנֹשב נשים נכריות מעמי הארץ" אכן נשא אשה נכרית?
בהמשך הפרק מפורטים האנשים שנשאו נשים נכריות לפי משפחותיהם, ושם נאמר (בפסוק כ"ו): "ומבני עילם: מתניה זכריה ויחיאל, ועבדִי וִירֵמוֹת ואֵלִיָה". לפי זה עולה ששכניה לא נשא אשה נכרית!
אם כן מדוע הוא אמר לעזרא: "אנחנו מעלנו באלקינו וַנֹשב נשים נכריות מעמי הארץ"?
ב. הסבר הגמרא במסכת סנהדרין
הגמרא במסכת סנהדרין (דף י ע"ב ויא ע"א) אומרת:
תנו רבנן: אין מעברין את השנה אלא במזומנין לה [רש"י: במזומנין לה - שהזמינן הנשיא מבערב].
מעשה ברבן גמליאל שאמר: השכימו לי שבעה לעלייה [רש"י: השכימו לי - מחר שבעה לעלייה המיוחדת, לישב בה בית דין].
השכים ומצא שמונה.
אמר: מי הוא שעלה שלא ברשות? יֵרֵד!
עמד שמואל הקטן ואמר: אני הוא שעליתי שלא ברשות, ולא לעבר השנה עליתי, אלא ללמוד הלכה למעשה הוצרכתי [רש"י: ולא לעבר שנה עליתי - להצטרף עמכם עכשיו. אלא ללמוד - תורה מכם, היאך תעשו].
אמר לו: שב בני, שב. ראויות כל השנים כולן להתעבר על ידך, אלא אמרו חכמים: אין מעברין את השנה אלא במזומנין לה.
ולא שמואל הקטן הוה, אלא איניש אחרינא, ומחמת כיסופא הוא דעבד [רש"י: מחמת כיסופא הוא דעבד - שלא יכירו מי היה העולה שלא ברשות וילבינו פניו].
כלומר: שמואל הקטן כן היה מהמזומנים, אלא שהוא לא רצה שאותו אחד שעלה שלא ברשות יתבייש, ולכן הוא אמר שהוא עלה שלא ברשות, כדי שאותו אחד שעלה שלא ברשות לא יתבייש.
ממשיכה הגמרא ואומרת ששמואל הקטן למד להתנהג כך משכניה בן יחיאל, שאמר לעזרא: "אנחנו מעלנו באלקינו וַנֹשב נשים נכריות מעמי הארץ". פירש רש"י ששכניה לא נשא נכרית, והכניס עצמו בכלל, שלא להלבין פניהם.
הוסיף הר"ן והסביר מנין ששכניה בן יחיאל לא נשא נכרית, שהרי בהמשך הפרק, בין אנשי עילם שהושיבו נשים נכריות לא מופיע שכניה בן יחיאל!
הוסיף היד רמ"ה שם: "שכניה בן יחיאל צדיק גמור היה, ולא נשא גויה, וזה שאמר כן - להראות את עצמו כאילו נשא גויה ובא לעשות תשובה, כדי שלא יתביישו אותן שנשאו גויות, ויתודו ויעשו תשובה.
למדנו מכאן את הנהגתם של גדולי ישראל, שלקחו על עצמם את האחריות על חטאי אחרים, כדי שהאחרים לא יתביישו, וכדי שהאחרים יחזרו בתשובה.
יהי רצון שנתנהג תמיד בלקיחת אחריות ובהסתרת גנותם של חברינו, ונחזור בתשובה שלמה.