ויקהל - לקחת מכל אחד מחצית השקל לגלגלת, וגם להזהירם על מלאכת המשכן.
פסוק ג:
לא תבערו אש - לפי שבימים טובים כתיב: אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ושם הותרה הבערת אש לאפות ולבשל. אבל בשבת כתיב: את אשר תאפו אפו מבעוד יום. ואת אשר תבשלו בשלו לכך מזהיר כי בשבת: לא תבערו אש - למלאכת אוכל נפש וכ"ש שאר מלאכות, שאסורין אפילו ביום טוב.
פסוק ח:
ולקטרת - לצורך קטורת תביאו הסמים.
פסוק יט:
לשרת בקדש - לכסות כלי המקדש בעת שנוסעים.
פסוק כא:
למלאכת אהל מועד - יריעות המשכן והפרוכת
פסוק כא:
ולכל עבודתו - קלעי החצר וכלי הקדש.
פסוק כה:
חכמת לב - אשה חכמה. אבל חָכְמַת חטף קמץ הוא שם דבר. כמו חכמת מצרים.
פסוק כה:
בידיה - כל אחת ואחת.
פסוק כה:
טוו - כמו: ידה ליתד תשלחנה.
פסוק כז:
והנשיאים הביאו את אבני השהם - שהרי שמות שבטיהם כתובים עליהם.