תנ"ך על הפרק - שמות לה - לשם מה הקהיל משה את כל עדת בני ישראל / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

שמות לה

85 / 929
היום

הפרק

בנ"י מצווים על השבת ותורמים למלאכת המשכן

וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהוָ֑ה כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת׃וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃קְח֨וּ מֵֽאִתְּכֶ֤ם תְּרוּמָה֙ לַֽיהוָ֔ה כֹּ֚ל נְדִ֣יב לִבּ֔וֹ יְבִיאֶ֕הָ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׂטִּֽים׃וְשֶׁ֖מֶן לַמָּא֑וֹר וּבְשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃וְאַ֨בְנֵי־שֹׁ֔הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃וְכָל־חֲכַם־לֵ֖ב בָּכֶ֑ם יָבֹ֣אוּ וְיַעֲשׂ֔וּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה יְהוָֽה׃אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן אֶֽת־אָהֳל֖וֹ וְאֶת־מִכְסֵ֑הוּ אֶת־קְרָסָיו֙ וְאֶת־קְרָשָׁ֔יו אֶת־בְּרִיחָ֕ו אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנָֽיו׃אֶת־הָאָרֹ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו אֶת־הַכַּפֹּ֑רֶת וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ׃אֶת־הַשֻּׁלְחָ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים׃וְאֶת־מְנֹרַ֧ת הַמָּא֛וֹר וְאֶת־כֵּלֶ֖יהָ וְאֶת־נֵרֹתֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר׃וְאֶת־מִזְבַּ֤ח הַקְּטֹ֙רֶת֙ וְאֶת־בַּדָּ֔יו וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לְפֶ֥תַח הַמִּשְׁכָּֽן׃אֵ֣ת ׀ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֗ה וְאֶת־מִכְבַּ֤ר הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃אֵ֚ת קַלְעֵ֣י הֶחָצֵ֔ר אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנֶ֑יהָ וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶחָצֵֽר׃אֶת־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר וְאֶת־מֵיתְרֵיהֶֽם׃אֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃וַיֵּֽצְא֛וּ כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִלִּפְנֵ֥י מֹשֶֽׁה׃וַיָּבֹ֕אוּ כָּל־אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂא֣וֹ לִבּ֑וֹ וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נָדְבָ֨ה רוּח֜וֹ אֹת֗וֹ הֵ֠בִיאוּ אֶת־תְּרוּמַ֨ת יְהוָ֜ה לִמְלֶ֨אכֶת אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּלְכָל־עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְבִגְדֵ֖י הַקֹּֽדֶשׁ׃וַיָּבֹ֥אוּ הָאֲנָשִׁ֖ים עַל־הַנָּשִׁ֑ים כֹּ֣ל ׀ נְדִ֣יב לֵ֗ב הֵ֠בִיאוּ חָ֣ח וָנֶ֜זֶם וְטַבַּ֤עַת וְכוּמָז֙ כָּל־כְּלִ֣י זָהָ֔ב וְכָל־אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵנִ֛יף תְּנוּפַ֥ת זָהָ֖ב לַיהוָֽה׃וְכָל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נִמְצָ֣א אִתּ֗וֹ תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ וְעִזִּ֑ים וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים הֵבִֽיאוּ׃כָּל־מֵרִ֗ים תְּר֤וּמַת כֶּ֙סֶף֙ וּנְחֹ֔שֶׁת הֵבִ֕יאוּ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א אִתּ֜וֹ עֲצֵ֥י שִׁטִּ֛ים לְכָל־מְלֶ֥אכֶת הָעֲבֹדָ֖ה הֵבִֽיאוּ׃וְכָל־אִשָּׁ֥ה חַכְמַת־לֵ֖ב בְּיָדֶ֣יהָ טָו֑וּ וַיָּבִ֣יאוּ מַטְוֶ֗ה אֶֽת־הַתְּכֵ֙לֶת֙ וְאֶת־הָֽאַרְגָּמָ֔ן אֶת־תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ׃וְכָל־הַ֨נָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֨ר נָשָׂ֥א לִבָּ֛ן אֹתָ֖נָה בְּחָכְמָ֑ה טָו֖וּ אֶת־הָעִזִּֽים׃וְהַנְּשִׂאִ֣ם הֵבִ֔יאוּ אֵ֚ת אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם וְאֵ֖ת אַבְנֵ֣י הַמִּלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃וְאֶת־הַבֹּ֖שֶׂם וְאֶת־הַשָּׁ֑מֶן לְמָא֕וֹר וּלְשֶׁ֙מֶן֙ הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃כָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֣ב לִבָּם֮ אֹתָם֒ לְהָבִיא֙ לְכָל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה הֵבִ֧יאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל נְדָבָ֖ה לַיהוָֽה׃וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רְא֛וּ קָרָ֥א יְהוָ֖ה בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃וַיְמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה בִּתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה׃וְלַחְשֹׁ֖ב מַֽחַשָׁבֹ֑ת לַעֲשֹׂ֛ת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת׃וּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת עֵ֑ץ לַעֲשׂ֖וֹת בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת מַחֲשָֽׁבֶת׃וּלְהוֹרֹ֖ת נָתַ֣ן בְּלִבּ֑וֹ ה֕וּא וְאָֽהֳלִיאָ֥ב בֶּן־אֲחִיסָמָ֖ךְ לְמַטֵּה־דָֽן׃מִלֵּ֨א אֹתָ֜ם חָכְמַת־לֵ֗ב לַעֲשׂוֹת֮ כָּל־מְלֶ֣אכֶת חָרָ֣שׁ ׀ וְחֹשֵׁב֒ וְרֹקֵ֞ם בַּתְּכֵ֣לֶת וּבָֽאַרְגָּמָ֗ן בְּתוֹלַ֧עַת הַשָּׁנִ֛י וּבַשֵּׁ֖שׁ וְאֹרֵ֑ג עֹשֵׂי֙ כָּל־מְלָאכָ֔ה וְחֹשְׁבֵ֖י מַחֲשָׁבֹֽת׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

לשם מה הקהיל משה את כל עדת בני ישראל

הקדמה: הפסוקים וחלוקתם לקבוצות

נאמר בתחילת פרק ל'"ה:

א. ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אֲלֵהֶם: אלה הדברים אשר צוה ד' לעשֹת אֹתם.
ב. ששת ימים תֵעשה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קֹדש, שבת שבתון לד', כל העֹשה בו מלאכה יומת.
ג. לא תבערו אש בכל מֹשבֹתיכם ביום השבת.

כאשר מתבוננים בפסוקים רואים שניתן לחלק אותם לשתי קבוצות:

  1. הקהלת כל עדת בני ישראל (פסוק א).
  2. פירוט עניני השבת (פסוקים ב-ג).

השאלות

יש לשאול על פסוקים אלה שאלות רבות, וכאן נתמקד בחמש שאלות.

שאלות על פסוק א':

1. מדוע דווקא כאן נאמר שמשה הקהיל את כל עדת בני ישראל? דבר שלא נזכר בכל התורה! האם ההקהלה היתה דבר קבוע, או שנעשתה דווקא פה?
אם נעשתה דווקא פה - מדוע נעשתה דווקא פה?
אם היתה דבר קבוע - מדוע היא נזכרת דווקא פה?

2. את מי בא לרבות הביטוי "כל עדת בני ישראל"?

3. מדוע נאמר המשפט: "אלה הדברים אשר צוה ד' לעשֹת אֹתם"? מה חסר המקרא בלא משפט זה? ועוד: הרי לכאורה הכוונה לשביתה בשבת, כאמור בפסוק הסמוך, ובו נאמר לשבות ממלאכה! ועוד: מדוע אמר משה "אשר צוה ד' לעשֹת אֹתם"? מדוע לא אמר רק: "אלה הדברים אשר צוה ד'"?

שאלות על פסוק ב':

4. מדוע נאמר כאן שוב: "ששת ימים תֵעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון"? והרי כבר נאמר מעין זה פעמים רבות בפרשיות הקודמות!

5. מדוע נאמר כאן שוב: "כל העֹשה בו מלאכה יומת"? והרי כבר נאמר כעין זה פעמיים לעיל בפרשת כי תשא (לא, יד-טו)! אמנם שם נאמר: "מות יומת", וכאן רק "יומת", מה ההבדל בין שני הביטויים, ומדוע נאמר כל אחד מהם במקום שבו הוא נאמר?

א. מה מטרת ההקהלה ואת מי בא לרבות הביטוי "כל עדת בני ישראל"?

נאמרו שני הסברים על מטרת ההקהלה:

1. הילקוט שמעוני בשם מדרש אבכיר הסביר שההקהלה נעשתה לצורך לימוד הלכות שבת.

על פי המדרש כתבו המפרשים שלכן נאמר: "אלה הדברים אשר צוה ד' לעשֹת אֹתם", לשון רבים ולשון עשיה, ללמד על הקהלת הקהילות, והדרשה בפניהם!

כמו כן כתבו המפרשים ש"כל עדת בני ישראל" בא לרבות את הנשים, שגם הן צריכות לבוא לשמוע את ההלכות הנוגעות להן.

2. הראב"ע והרמב"ן הסבירו שההקהלה נעשתה לצורך נדבת המשכן.

לכן נאמר: "אלה הדברים אשר צוה ד' לעשת אתם", לשון רבים ולשון עשיה, על נדבת המשכן ועשייתו.

כמו כן כתב הרמב"ן ש"כל עדת בני ישראל" בא לרבות את הנשים, שגם הן נדבו למשכן.

ועיין ברמב"ם בהלכות בית הבחירה (פ"א הי"ב): "הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם, אנשים ונשים, כמקדש המדבר".

יש לציין שגם בספר יהושע (יח, א), בהקמת משכן שילה נאמר ביטוי זה: "וַיִקָהֲלוּ כל עדת בני ישראל שִלֹה, וישכינו שם את אהל מועד, והארץ נכבשה לפניהם". פסוק חגיגי זה מתאר שכל עדת בני ישראל, האנשים והנשים, נקהלו לשילה להקמת המשכן. [ועיין גם בספר "רנת יצחק" על יהושע שם (לרב אברהם יצחק סורוצקין, ישיבת טלז וויקליף אוהיו, תשמ"ט) ובספרי "הדר הנביאים", יהושע פרק יח, במאמר "המשכן בשילה והמשכן בגלגל" בהקדמה].

ב. מדוע נאמר שוב הציווי על השבת?

החזרה על ציווי השבת באה ללמד שאפילו מלאכת המשכן אינה דוחה שבת (רש"י ומפרשין נוספים).

העונש החמור על מי שמחלל שבת נאמר כאן כיון שבני ישראל היו רדופים וזריזים לבנות את המשכן שכיפר על חטא העגל (רש"י לא, יג).

ג. מדוע נאמר: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל"?

יש לשאול: מדוע נאמר כאן: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל", ולא נאמר רק: "ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל", בדומה לאמור בפרשת החדש ובפרשת קדושים?

כתב רבנו בחיי (בפסוק א) בשם המדרש שכנגד האמור במעשה העגל:

"וַיִּקָהֵל העם על אהרן, ויאמרו אליו: קום עשה לנו אלהים" (לב, א), נאמר כאן: "וַיַּקְהֵל משה את כל עדת בני ישראל, ויאמר אלהם: אלה הדברים אשר צוה ד' לעשות אותם".

זו לשון רבינו בחיי:

ובמדרש: 'וַיַּקְהֵל משה' - תבא קהלת משה, ותכפר על קהלת אהרן, דכתיב: 'וַיִּקָהֵל העם על אהרן' (שמות לב, א).
תבא אמירת משה, דכתיב: 'ויאמר אלהם משה' ותכפר על אמירת אהרן, שנאמר: 'ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים' (שם).
תבא 'אלה הדברים', ותכפר על 'אלה אלהיך ישראל' (שם, ד).
יבא זהב התנופה, ויכפר על זהב העגל.

ועיין ברש"י בראש פרשת פקודי שהמשכן מהווה עדות לישראל שהקב"ה ויתר להם על מעשה העגל.

בספר "אזנים לתורה" הוסיף וכתב:

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל - למה את כל עדת בני ישראל? כדי לעשות הפגנה נהדרה, שתלמד זכות על ישראל, ותכפר על מעשה העגל. היא הראתה לכל, כי מספר בני ישראל השוקלים ליסוד משכן ד' עולה לשש מאות אלף ושלושת אלפים וחמש מאות וחמישים (לח, כו), ובהפגנה זו השתתפו גם נשים וטף (רמב"ן), ועמהם עלה המספר לכל הפחות לשלושה מליון, ואילו עובדי העגל (אשר לא מבני ישראל המה), היו רק כשלושת אלפים (לב, כח), הרי ש'בטלו באלף'!

ועיין גם ב"אזנים לתורה" בד"ה "אלה הדברים" שגם עשיית המשכן וגם שמירת השבת מהוים כפרה על חטא העגל!

(ועיין בהרחבה בספרי "הדר התורה" שמות במאמר "לשם מה הקהיל משה את כל עדת בני ישראל?")

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך