גם בשיא התחכום וההשתדלות האנושית – וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ
הגמרא שואלת (מגילה טו:) מדוע זימנה אסתר את המן לסעודה עם אחשוורוש ומדוע כיבדה אותו, והרי הוא האויב שאותו היא רוצה להשמיד.
הגמרא מביאה לכך שנים עשר תירוצים שונים:
- רבי אליעזר אומר שהיא רצתה להכשיל אותו בסעודה תוך כדי שתייה ושכרות, אולי יפלוט איזו שטות וירגיז את אחשוורוש כשם שהרגיזה אותו ושתי.
- רבי יהושע אומר: מִבֵּית אָבִיהָ לָמְדָה, שֶׁנֶּאֱמַר, "אִם־רָעֵ֣ב שֹׂ֭נַאֲךָ הַאֲכִלֵ֣הוּ לָ֑חֶם"(משלי כה כא).
- רבי מאיר אומר שהסיבה היא כדי שהמן לא ימרוד באחשוורוש.
- רבי יהודה אומר: שלא יכירו בה שהיא יהודית.
- רבי נחמיה אומר שהסיבה היא כדי שעם ישראל יחשוב שהיא בגדה בהם, וירבו תפילה ורחמים.
- רבי יוסי אומר: כדי שהמן יהיה קרוב אליה ותוכל להרוג אותו בלי לחפש אותו.
- ...
מסיימת הגמרא ששאל רַבָּה בַר אֲבוּהָ את אֵלִיָּהוּ הנביא, מה באמת חשבה אסתר. אמר לו: כְּכוּלְהוֹ תַנָּאֵי, וּכְכוּלְהוּ אֲמוֹרָאֵי (ככל דברי החכמים).
לפי הגמרא, אסתר תכננה מהלך מתוחכם מאוד שבעזרתו תוכל גם להפיל את המן, גם לסובב את ראשיהם של אחשוורוש, יועציו ושריו וגם לבלבל את בני ישראל כדי לעורר אותם לתפילה; כל הסיבות שחשבו כל התנאים והאמוראים גם יחד.
בדיוק במקום שנראה כאילו כולו מעשה בני-אדם, נמצא רמוז שם ה' במגילה:
"יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם"(אסתר ה ד) - ראשי התיבות הם שם ה', ובזה כל התחכום של אסתר. בדיוק ברגע הזה אסתר מתפללת, כי שם ה' נקרא עליה.
ללמדך שההשתדלות והתחכום שלה אשר בודאי עזרו, לא סובבו את ראשה לחשוב ש"כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה׃"(דברים ח יז). היא זכרה את ה' כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לה כֹּ֖חַ לַעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל (על פי דברים ח יח). אסתר תיקנה את חג פורים ביחד עם מרדכי, כדי לזכור את ה' לדורות.