פסוק א:אחר הדברים. רבנן משום ר' יוסי בן זמרא אמרי, כל מקום שנאמר אחרי – סמוך, אחר – מופלג [מ"ר]
פסוק א:כשך חמת המלך. א"ר יוחנן, כל אותן השנים משעה שנהרגה ושתי עד שנכנסה אסתר לא שככה חמתו של אחשורוש, אמרו ליה, והכתיב כשך חמת המלך ' אמר להו, בשך אין כתיב כאן, אלא כשך – שכיכה שאינה שכיכה .
(שם סוף פרשה ג')
פסוק א:אשר עשתה וגו'. ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה – כשם שעשתה כך נגזר עליה, [היא עשתה מלאכה בבנות ישראל ערומות לפיכך נגזר עליה שתבא ערומה – ונהרגה] .
(מגילה י"ב ב')
פסוק א:אשר נגזר עליה. עיין לפנינו לעיל פרשה הקודמת פסוק י"ב בדרשה ותמאן המלכה באות ק"א וק"ב.
פסוק ג:את כל נערה בתולה. אמר רב, מאי דכתיב (משלי י"ג) כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרוש אולת, כל ערום יעשה בדעת זה דוד, דכתיב (מ"א א') ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה, כל מאן דהוי ליה ברתא אייתה ניהליה, וכסיל יפרוש אולת, זה אחשורוש דכתיב ויפקד המלך פקידים וגו', כל מאן דהוי ליה ברתא איטמרה מיניה .
(מגילה י"ב ב')
פסוק ה:איש יהודי. איש – מלמד שהיה מרדכי שקול בדורו כמשה בדורו, דכתיב ביה והאיש משה עניו מאד, מה משה עמד בפרץ עמו אף מרדכי דכתיב ביה (י' ג') דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו, ומה משה למד תורה לישראל אף מרדכי דכתיב ביה (ט' ל') דברי שלום ואמת, וכתיב (משלי כ"ג) אמת קנה ואל תמכור .
(מ"ר)
פסוק ה:איש יהודי. למה נקרא שמו יהודי והלא ימיני הוא, לפי שייחד שמו של הקב"ה כנגד כל באי עולם, לפיכך נקרא יהודי לומר – יחידי .
(שם)
פסוק ה:איש יהודי. עיין בסמוך בדרשה איש ימיני.
פסוק ה:היה. א"ר יוחנן, כל מי שנאמר בו היה הוא תחלתו והוא סופו , ומרדכי היה מתוקן לגאולה .
(שם)
פסוק ה:היה. רבי לוי אמר, כל מי שנאמר בו היה ראה עולם חדש, וכן במרדכי, אתמול וילבש שק ואפר, ועכשיו – יצא מלפני המלך בלבוש מלכות וגו' .
(שם)
פסוק ה:ושמו מרדכי. בכל מקום הצדיקים שמם קודם להם, וכן הכא ושמו מרדכי ולא ומרדכי שמו, ולמה כן, לפי שדומין לבוראן, דכתיב ביה (ר"פ וארא) ושמי ה' לא נודעתי להם .
(מ"ר)
פסוק ה:ושמו מרדכי. מה מור ראש לכל הבשמים אף מרדכי ראש לכל הצדיקים בדורו .
(שם)
פסוק ה:ושמו מרדכי. שאלו פפונאי לרב מתנה, רמז למרדכי מן התורה מניין, אמר להו, דכתיב (שמות ל') מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא .
(חולין קל"ט ב')
פסוק ה:בן יאיר וגו'. מאי קאמר, אי ליחוסיה קאתי, ליחסיה וליזל עד בנימין, ומאי שנא הני, אלא כדתניא, כולן על שמו נקראו, בן יאיר – בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו, בן שמעי – בן ששמע אל תפלתו, בן קיש – שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו .
(מגילה י"ג ב')
פסוק ה:איש ימיני. היכי דמי, קרי ליה יהודי אלמא מיהודה קאתי וקרי ליה ימיני אלמא מבנימין קאתי, א"ר יוחנן, לעולם מבנימין קאתי, ואמאי קרי ליה יהודי על שם שכפר בעבודת כוכבים, שכל הכופר בעבודת כוכבים נקרא יהודי, כדכתיב (דניאל ג׳:י״ב) איתי גוברין יהודאין .
(שם י"ג א')
פסוק ו:אשר הגלה מירושלים. אמר רבא, שגלה מעצמו .
(שם שם)
פסוק ז:את הדסה. תניא, ר' מאיר אומר, אסתר שמה, ולמה נקרא שמה הדסה על שם הצדיקים שנקראו הדסים, וכן הוא אומר (זכריה א') והוא עומד בין ההדסים , בן עזאי אומר, לפיכך נקרא שמה הדסה, לפי שהיתה לא ארוכה ולא קצרה אלא בינונית כהדסה, ר' יהושע בן קרחה אומר אסתר ירקרוקת היתה [כהדסה] .
(מגילה י"ג א')
פסוק ז:את הדסה. תניא, אסתר שמה, ולמה נקרא שמה הדסה, מה הדסה ריחה מתוק וטעמה מר, כך היתה אסתר מתוקה למרדכי ומרה להמן .
(מ"ר)
פסוק ז:היא אסתר. תניא, ר' יהודה אומר, הדסה שמה, ולמה נקרא שמה אסתר על שם שהיתה מסתרת דבריה, שנאמר אין אסתר מגדת את עמה, ור' נחמיה אומר, לפי שהיו אוה"ע קורין אותה בשם אסתהר .
(מגילה י"ג א')
פסוק ז:אין לה אב ואם. אמר הקב"ה לישראל, אתם בכיתם ואמרתם (איכה ה') יתומים היינו ואין אב, חייכם, אף הגואל שאני עתיד להעמיד לכם במדי לא יהיה לו אב ואם, הדא הוא דכתיב כי אין לה אב ואם .
(מ"ר)
פסוק ז:ובמות אביה ואמה. וכי מאחר שנאמר כי אין לה אב ואם, מה ת"ל עוד ובמות אביה ואמה, א"ר אחא, ללמד דכשעברתה אמה מת אביה וכשנולדה מתה אמה .
(מגילה י"ג א')
פסוק ז:לו לבת, תני משום ר' מאיר, אל תקרא לבת אלא לבית .
(מגילה י"ג א')
פסוק ט:שבע הנערות. אמר רבא, שהיתה מונה בהן ימי השבת .
(שם שם)
פסוק ט:וישנה. מהו וישנה – רב אמר שהאכילה מאכל יהודי, שמואל אמר שהאכילה קדלי דחזירי , ור' יוחנן אמר, זרעונים האכילה, וכן הוא אומר (דניאל א׳:ט״ז) ויהי המלצר נושא את פת בגם ונותן להם זרעונים .
(מגילה י"ג א')
פסוק יא:מרדכי מתהלך וגו'. מרדכי הוא אחד מאלה שניתן להם רמז מן השמים וחשו, אמר, וכי אפשר לצדקת זו שתנשא לערל, אלא שעתיד דבר גדול שיארע על ישראל ועתידים להנצל על ידה, הדא הוא דכתיב ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר וגו' .
(מ"ר)
פסוק יא:חצר בית הנשים. לשאול על כתמה ועל נדותה .
(שם)
פסוק יא:את שלום אסתר. שלא יעשו לה כשפים .
(שם)
פסוק יא:את שלום אסתר. אמר ליה הקב"ה, אתה דרשת שלום נפש אחת, חייך שסופך לדרוש שלום אומה שלמה, הדא הוא דכתיב (י' ב') דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו .
(שם)
פסוק יב:בשמן המר. מאי שמן המור, ר' חייא בר אבא אמר – סטכת , ורב הונא אמר, שמן זית שלא הביא שליש, ולמה סכין בו, לפי שהוא משיר את השער ומעדן את הבשר .
(מגילה י"ג א')
פסוק יד:ובבקר היא שבה. א"ר יוחנן, מגנותו של אותו רשע למדנו שבחו, שלא היה משמש מטתו ביום .
(שם שם)
פסוק טו:בעיני כל ראיה. א"ר אלעזר, מלמד שלכל אחד ואחד נדמה לו כאומתו .
(שם שם)
פסוק טו:בעיני כל ראיה. ר' יהודה אומר, כאיקונין הזה שאלף בני אדם מביטין בה והיא ערבה על כולם .
(מ"ר)
פסוק טו:בעיני כל ראיה. רבנן אמרי, בעיני כל רואיה – בעיני עליונים ובעיני תחתונים, כמש"נ (משלי ג׳:ד׳) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם .
(שם)
פסוק טז:ותלקח אסתר. מתעלה בלקוחין דין אמר אנא יהיב מאה דינרין ועליל עמה ודין אמר אנא יהיב תרתין מאוון ועליל עמה .
(מ"ר)
פסוק טז:הוא חדש טבת. ירח שבו נהנה גוף מן הגוף.
(מגילה י"ג א')
פסוק טז:בשנת שבע למלכותו. א"ר שמואל בר אימי, מדה טובה היתה באותו האיש, שהמתין ד' שנים עד שמצא אשה ההוגנת לו [מ"ר פרשה א' פסוק ג'].
פסוק יז:מכל הנשים. א"ר חלבו, מלמד שנם הנשואות הביאו לפניו .
(מ"ר)
פסוק יז:מכל הנשים וגו'. מכל הנשים ומכל הבתולות – אמר רב, ביקש לטעום טעם בתולה טעם, ביקש לטעום טעם בעולה טעם.
(מגילה י"ג א')
פסוק יז:חן וחסד. תניא, רבי יהושע בן קרחה אומר, אסתר ירקרקת היתה וחוט של חסד היה משוך עליה .
(שם שם)
פסוק יז:תחת ושתי. עד שהמליכו את אסתר היתה איקונין של ושתי קיימת, כיון שנשא את אסתר אמר, תיחות ושתי ותיסק אסתר, הדא היא דכתיב וימליכה תחת ושתי .
(מ"ר)
פסוק יח:משתה גדול וגו'. עביד משתה ולא גליא ליה [והנחה למדינות] דלי כרגא ולא גליא ליה, [ויתן משאות] – שדר פרדישני ולא גליא ליה .
(מגילה י"ג א')
פסוק יט:ובהקבץ וגו'. [מהו ובהקבץ בתולות שנית], אלא אזיל שקול עצה ממרדכי , אמר ליה, אין אשה מתקנאת אלא בירך חבירתה [לפיכך קבץ בתולות שנית], ואפילו הכי לא גליא ליה, הדא הוא דכתיב ובהקבץ בתולות שנית אין אסתר מגדת מולדתה .
(שם שם)
פסוק כ:אין אסתר מגדת. מלמד שתפשה שתיקה בעצמה כרחל זקנתה ועמדו כל גדולי זרעה בשתיקה. רחל ראתה סבלונותיה ביד אחותה ושתקה ובשאול בן בנה כתיב (ש"א י' ט"ז) ואת דבר המלוכה לא הגיד לו.
(מ"ר)
פסוק כ:מאמר מרדכי וגו'. א"ר ירמיה, שהיתה מראה דם נדה לחכמים .
(מגילה י"ג ב')
פסוק כ:באמנה אתו. אמר רבה בר לימא, שהיתה עומדת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי .
(שם שם)
פסוק כא:קצף בגתן ותרש. א"ר יוחנן, הקציף הקב"ה עבדים על אדוניהם לעשות נס לצדיק ומנו מרדכי , דכתיב ויודע הדבר למרדכי.
(שם שם)
פסוק כא:קצף בגתן ותרש. על מה קצפו – על שהעביר אותם והושיב את מרדכי במקומם .
(מ"ר)
פסוק כב:בשם מרדכי. א"ר חנינא, כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי .
(מגילה ט"ו א')
פסוק כג:ויבקש הדבר וימצא. [כיצד נמצא], א"ר יוחנן, בגתן ותרש שני טרסיים היו והיו מספרין בלשון טורסי ואומרים סיום שבאת זו לא ראינו שנה בעינינו . בא ונטיל ארס בספל כדי שימות, אמר לו, והלא אין משמרתי ומשמרתך שוה , אמר לו, אני אשמור משמרתי ומשמרתך, והם לא היו יודעין כי מרדכי מיושבי לשכת הגזית היה ויודע בשבעים לשון, והיינו דכתיב ויבוקש הדבר וימצא – שלא נמצאו במשמרתם .
(שם י"ג ב')
פסוק כג:ויכתב בספר. א"ר לוי, ומה ספרו של בשר ודם כך, לכשיבא ספרו של הקב"ה דכתיב ביה (מלאכי ג׳:ט״ז) ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו – על אחת כמה וכמה .
(מ"ר)