אסתר נשמעת למרדכי

לאסתר הצדקת היה דוֹד מגדולי חכמי ישראל, שהיה יושב בסנהדרין - ומרדכי היהודי שמו; והוא היה רב ואוֹמֵן לאסתר הנערה. הנערה למדה וספגה את דברי התורה של רבהּ, ואלה הצמיחו בלִבָּהּ פרי, וכתוצאה מכך עשתה את מעשיה על פי עצת מרדכי. כאשר הגיעה לחצר המלכות, ועמדה, מכורח הנסיבות, ברשות עצמה - לא שינתה את טעמה, וקיימה את כל אשר אמר לה מרדכי, גם כאשר דבריו נראו באותה שעה כבלתי מובנים. לדוגמא: כשביקש ממנה מרדכי, שלא תגלה את זהותה הלאומית, נשמעה לו אסתר, והמגילה חוזרת על כך מספר פעמים: "לֹא־הִגִּ֣ידָה אֶסְתֵּ֔ר אֶת־עַמָּ֖הּ וְאֶת־מֽוֹלַדְתָּ֑הּ כִּ֧י מָרְדֳּכַ֛י צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ אֲשֶׁ֥ר לֹא־תַגִּֽיד׃"(אסתר ב י), וכן "אֵ֣ין אֶסְתֵּ֗ר מַגֶּ֤דֶת מֽוֹלַדְתָּהּ֙ וְאֶת־עַמָּ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ מָרְדֳּכָ֑י וְאֶת־מַאֲמַ֤ר מָרְדֳּכַי֙ אֶסְתֵּ֣ר עֹשָׂ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר הָיְתָ֥ה בְאָמְנָ֖ה אִתּֽוֹ׃"(אסתר ב כ).

אסתר הייתה יכולה לחשוב, שעַמָּה, היקר לה יותר מנפשה, יכול להפיק תועלת מרובה על ידי פרסום שייכותה אליו. אולם, כאמור, אסתר נשמעת בצייתנות למרדכי, כמאמר חכמים: "עשה לך רב"(אבות א ו), וכמצוות התורה: "לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃"(דברים יז יא).

באמת מדוע ציווה כך מרדכי?

ייתכן שחשש מפני התבוללות בגויים. מתוך שיִרְאוּ, שבַּת ישראל היא מלכה לאחשורוש, ויחשבו שראוי שכולם ילכו בדרכה, או שיחשבו - אם המלכה היא משלנו גם המדינה היא שלנו. כמו כן, ייתכן שיסמכו עליה בזמן צרה; ובמקום לחזור בתשובה ולדבוק בשכינה יאמרו – 'אחות לנו בבית המלכות'(עיין מגילה טו:).

אסתר שמעה למרדכי כאשר קבע: "עֵ֥ת לַחֲשׁ֖וֹת"(קהלת ג ז) ועשתה על פיו גם בשעה שציווה: 'עֵ֥ת לְדַבֵּֽר'.

  לעילוי נשמת דקלה אלואי ז"ל.