א זְב֣וּבֵי מָ֔וֶת יַבְאִ֥ישׁ יַבִּ֖יעַ שֶׁ֣מֶן רוֹקֵ֑חַ יָקָ֛ר מֵחָכְמָ֥ה מִכָּב֖וֹד סִכְל֥וּת מְעָֽט׃ ב לֵ֤ב חָכָם֙ לִֽימִינ֔וֹ וְלֵ֥ב כְּסִ֖יל לִשְׂמֹאלֽוֹ׃ ג וְגַם־בַּדֶּ֛רֶךְ כשהסכל (כְּשֶׁסָּכָ֥ל) הֹלֵ֖ךְ לִבּ֣וֹ חָסֵ֑ר וְאָמַ֥ר לַכֹּ֖ל סָכָ֥ל הֽוּא׃ ד אִם־ר֤וּחַ הַמּוֹשֵׁל֙ תַּעֲלֶ֣ה עָלֶ֔יךָ מְקוֹמְךָ֖ אַל־תַּנַּ֑ח כִּ֣י מַרְפֵּ֔א יַנִּ֖יחַ חֲטָאִ֥ים גְּדוֹלִֽים׃ ה יֵ֣שׁ רָעָ֔ה רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ כִּשְׁגָגָ֕ה שֶׁיֹּצָ֖א מִלִּפְנֵ֥י הַשַּׁלִּֽיט׃ ו נִתַּ֣ן הַסֶּ֔כֶל בַּמְּרוֹמִ֖ים רַבִּ֑ים וַעֲשִׁירִ֖ים בַּשֵּׁ֥פֶל יֵשֵֽׁבוּ׃ ז רָאִ֥יתִי עֲבָדִ֖ים עַל־סוּסִ֑ים וְשָׂרִ֛ים הֹלְכִ֥ים כַּעֲבָדִ֖ים עַל־הָאָֽרֶץ׃ ח חֹפֵ֥ר גּוּמָּ֖ץ בּ֣וֹ יִפּ֑וֹל וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ׃ ט מַסִּ֣יעַ אֲבָנִ֔ים יֵעָצֵ֖ב בָּהֶ֑ם בּוֹקֵ֥עַ עֵצִ֖ים יִסָּ֥כֶן בָּֽם׃ י אִם־קֵהָ֣ה הַבַּרְזֶ֗ל וְהוּא֙ לֹא־פָנִ֣ים קִלְקַ֔ל וַחֲיָלִ֖ים יְגַבֵּ֑ר וְיִתְר֥וֹן הכשיר (הַכְשֵׁ֖ר) חָכְמָֽה׃ יא אִם־יִשֹּׁ֥ךְ הַנָּחָ֖שׁ בְּלוֹא־לָ֑חַשׁ וְאֵ֣ין יִתְר֔וֹן לְבַ֖עַל הַלָּשֽׁוֹן׃ יב דִּבְרֵ֥י פִי־חָכָ֖ם חֵ֑ן וְשִׂפְת֥וֹת כְּסִ֖יל תְּבַלְּעֶֽנּוּ׃ יג תְּחִלַּ֥ת דִּבְרֵי־פִ֖יהוּ סִכְל֑וּת וְאַחֲרִ֣ית פִּ֔יהוּ הוֹלֵל֖וּת רָעָֽה׃ יד וְהַסָּכָ֖ל יַרְבֶּ֣ה דְבָרִ֑ים לֹא־יֵדַ֤ע הָאָדָם֙ מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה וַאֲשֶׁ֤ר יִֽהְיֶה֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו מִ֖י יַגִּ֥יד לֽוֹ׃ טו עֲמַ֥ל הַכְּסִילִ֖ים תְּיַגְּעֶ֑נּוּ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע לָלֶ֥כֶת אֶל־עִֽיר׃ טז אִֽי־לָ֣ךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ נָ֑עַר וְשָׂרַ֖יִךְ בַּבֹּ֥קֶר יֹאכֵֽלוּ׃ יז אַשְׁרֵ֣יךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ בֶּן־חוֹרִ֑ים וְשָׂרַ֙יִךְ֙ בָּעֵ֣ת יֹאכֵ֔לוּ בִּגְבוּרָ֖ה וְלֹ֥א בַשְּׁתִֽי׃ יח בַּעֲצַלְתַּ֖יִם יִמַּ֣ךְ הַמְּקָרֶ֑ה וּבְשִׁפְל֥וּת יָדַ֖יִם יִדְלֹ֥ף הַבָּֽיִת׃ יט לִשְׂחוֹק֙ עֹשִׂ֣ים לֶ֔חֶם וְיַ֖יִן יְשַׂמַּ֣ח חַיִּ֑ים וְהַכֶּ֖סֶף יַעֲנֶ֥ה אֶת־הַכֹּֽל׃ כ גַּ֣ם בְּמַדָּֽעֲךָ֗ מֶ֚לֶךְ אַל־תְּקַלֵּ֔ל וּבְחַדְרֵי֙ מִשְׁכָּ֣בְךָ֔ אַל־תְּקַלֵּ֖ל עָשִׁ֑יר כִּ֣י ע֤וֹף הַשָּׁמַ֙יִם֙ יוֹלִ֣יךְ אֶת־הַקּ֔וֹל וּבַ֥עַל הכנפים (כְּנָפַ֖יִם) יַגֵּ֥יד דָּבָֽר׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רלב"ג

רלב"ג

פסוק ד:
אם רוח המושל. אם רצון המושל.
פסוק ד:
כי מרפא. זה הדבר הוא לך מרפא והוא יניח חטאים גדולים רוצה לומר שישמרך מכמה חטאים גדולים.
פסוק ו:
נתן הסכל. הוא חסר הנושא והרצון נתן איש הסכל והוא הסכלות.
פסוק ו:
ועשירים. הם עשירים בחכמה כי הוא מקביל לסכלות.
פסוק ח:
גומץ. חפירה.
פסוק ט:
יעצב בהם. רוצה לומר יוכה בהם מענין ומחבש לעצבותם.
פסוק ט:
יסכן בם. רוצה לומר יכנסו בהם כמו קוצים בידיו מבקיעת העצים ויהיה יסכן מענין שכים ויהיה שכך ושכן שני שרשים בענין ותהיה הסמ״ך תמורת שי״ן כי כזה ימצאו רבים.
פסוק י:
קלקל. לטש.
פסוק טז:
אי לך. אוי לך.
פסוק יז:
בשתי. הוא מן שתה ועניינו שתיה כמו שיעשה מפרה פרי וממרה מרי ומדלה דלי. ולזה אמרו רז״ל בגבורה של תורה ולא בשתייה של יין.
פסוק יח:
בעצלתים ימך המקרה. מי שיבנה התקרה לבנות הבית יתמסכן ויהיה עני כשינהג בבנינו בעצלה כי מצד העצלה יפסד ויכלה הבנין אשר ישתדל לקרות אותו קודם שישלם לו פועל הקרוי ולא יועילו לו מעשיו אבל יפסיד מה שיוציא בזה הבנין ויהיה עמלו לריק ולבטלה.
פסוק יח:
ובשפלות ידים ידלוף הבית. ר״ל בשפלות ידי הבעלים והתמוטטם עם שאינם משיגים כי תקון קרוי הבית ידלוף בעת הגשם וזה יפסיד ויכלה הבית.
פסוק יט:
לשחוק עושים לחם. רוצה לומר שהם מכינים בשר לאכול ולשמוח ולשחוק לא לכוונה שיעמיד גופם והנה ענין עושים לחם כטעם עבד לחם רב.
פסוק יט:
והכסף יענה. רוצה לומר יעיד או ירצה בזה יתן ענין.
פסוק כ:
במדעך. במחשבתך וידיעתך רוצה לומר שלא יקלל המלך גם בלבו או בינו לבין עצמו או יהיה מדעך כמו מודעך מענין ולנעמי מודע לאישה והרצון בו עם קרובך שהוא ממשפחתך אשר תבטח בו שלא יגלה סודך אל תקלל מלך.