לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ – מיעוט וריבוי
כתב ר' אלעזר קליר (רבה של קלין, התצ"ח-התקס"ב):
לֵ֤ב חָכָם֙ לִֽימִינ֔וֹ וְלֵ֥ב כְּסִ֖יל לִשְׂמֹאלֽוֹ׃האותיות שלפני תיבת "לֵ֤ב" הן "כא"="אך", כי קודם הלמ"ד באה כ"ף וקודם הבי"ת – אל"ף. והאותיות שלאחר תיבת "לֵ֤ב" הן "מג"="גם", כי אחרי הלמ"ד באה מ"ם ואחר הבי"ת – גימ"ל.
(קהלת י ב)
וידוע שכל אכים="אך" מיעוטים הם, וכל גמים="גם" ריבויים (ראה ראש השנה יז:).
וזו כוונת "לֵ֤ב חָכָם֙ לִֽימִינ֔וֹ", לִֽימִינ֔וֹ של לֵ֤ב, "אך", הולך וממעט את עצמו, זהו הנקרא חכם אמיתי. אבל הכְּסִיל לִשְׂמֹאלֽוֹ של לֵב, שהוא מרבה את עצמו ומתגאה.
(חות יאיר, אור השישי - אור החמה, עמ' שב בהוצאת ירושלים תשס"ד)