תנ"ך על הפרק - קהלת ט - כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה / הרב ישראל מאיר הכהן ז"ל

תנ"ך על הפרק

קהלת ט

816 / 929
היום

הפרק

כִּ֣י אֶת־כָּל־זֶ֞ה נָתַ֤תִּי אֶל־לִבִּי֙ וְלָב֣וּר אֶת־כָּל־זֶ֔ה אֲשֶׁ֨ר הַצַּדִּיקִ֧ים וְהַחֲכָמִ֛ים וַעֲבָדֵיהֶ֖ם בְּיַ֣ד הָאֱלֹהִ֑ים גַּֽם־אַהֲבָ֣ה גַם־שִׂנְאָ֗ה אֵ֤ין יוֹדֵ֙עַ֙ הָֽאָדָ֔ם הַכֹּ֖ל לִפְנֵיהֶֽם׃הַכֹּ֞ל כַּאֲשֶׁ֣ר לַכֹּ֗ל מִקְרֶ֨ה אֶחָ֜ד לַצַּדִּ֤יק וְלָרָשָׁע֙ לַטּוֹב֙ וְלַטָּה֣וֹר וְלַטָּמֵ֔א וְלַזֹּבֵ֔חַ וְלַאֲשֶׁ֖ר אֵינֶ֣נּוּ זֹבֵ֑חַ כַּטּוֹב֙ כַּֽחֹטֶ֔א הַנִּשְׁבָּ֕ע כַּאֲשֶׁ֖ר שְׁבוּעָ֥ה יָרֵֽא׃זֶ֣ה ׀ רָ֗ע בְּכֹ֤ל אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂה֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּֽי־מִקְרֶ֥ה אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וְגַ֣ם לֵ֣ב בְּֽנֵי־הָ֠אָדָם מָלֵא־רָ֨ע וְהוֹלֵל֤וֹת בִּלְבָבָם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וְאַחֲרָ֖יו אֶל־הַמֵּתִֽים׃כִּי־מִי֙ אֲשֶׁ֣ריבחריְחֻבַּ֔ראֶ֥ל כָּל־הַחַיִּ֖ים יֵ֣שׁ בִּטָּח֑וֹן כִּֽי־לְכֶ֤לֶב חַי֙ ה֣וּא ט֔וֹב מִן־הָאַרְיֵ֖ה הַמֵּֽת׃כִּ֧י הַֽחַיִּ֛ים יוֹדְעִ֖ים שֶׁיָּמֻ֑תוּ וְהַמֵּתִ֞ים אֵינָ֧ם יוֹדְעִ֣ים מְא֗וּמָה וְאֵֽין־ע֤וֹד לָהֶם֙ שָׂכָ֔ר כִּ֥י נִשְׁכַּ֖ח זִכְרָֽם׃גַּ֣ם אַהֲבָתָ֧ם גַּם־שִׂנְאָתָ֛ם גַּם־קִנְאָתָ֖ם כְּבָ֣ר אָבָ֑דָה וְחֵ֨לֶק אֵין־לָהֶ֥ם עוֹד֙ לְעוֹלָ֔ם בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂ֖ה תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃לֵ֣ךְ אֱכֹ֤ל בְּשִׂמְחָה֙ לַחְמֶ֔ךָ וּֽשֲׁתֵ֥ה בְלֶב־ט֖וֹב יֵינֶ֑ךָ כִּ֣י כְבָ֔ר רָצָ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים אֶֽת־מַעֲשֶֽׂיךָ׃בְּכָל־עֵ֕ת יִהְי֥וּ בְגָדֶ֖יךָ לְבָנִ֑ים וְשֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשְׁךָ֥ אַל־יֶחְסָֽר׃רְאֵ֨ה חַיִּ֜ים עִם־אִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־אָהַ֗בְתָּ כָּל־יְמֵי֙ חַיֵּ֣י הֶבְלֶ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר נָֽתַן־לְךָ֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כֹּ֖ל יְמֵ֣י הֶבְלֶ֑ךָ כִּ֣י ה֤וּא חֶלְקְךָ֙ בַּֽחַיִּ֔ים וּבַעֲמָ֣לְךָ֔ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה עָמֵ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשׂ֥וֹת בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה כִּי֩ אֵ֨ין מַעֲשֶׂ֤ה וְחֶשְׁבּוֹן֙ וְדַ֣עַת וְחָכְמָ֔ה בִּשְׁא֕וֹל אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ שָֽׁמָּה׃שַׁ֜בְתִּי וְרָאֹ֣ה תַֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֣י לֹא֩ לַקַּלִּ֨ים הַמֵּר֜וֹץ וְלֹ֧א לַגִּבּוֹרִ֣ים הַמִּלְחָמָ֗ה וְ֠גַם לֹ֣א לַחֲכָמִ֥ים לֶ֙חֶם֙ וְגַ֨ם לֹ֤א לַנְּבֹנִים֙ עֹ֔שֶׁר וְגַ֛ם לֹ֥א לַיֹּדְעִ֖ים חֵ֑ן כִּי־עֵ֥ת וָפֶ֖גַע יִקְרֶ֥ה אֶת־כֻּלָּֽם׃כִּ֡י גַּם֩ לֹֽא־יֵדַ֨ע הָאָדָ֜ם אֶת־עִתּ֗וֹ כַּדָּגִים֙ שֶׁנֶּֽאֱחָזִים֙ בִּמְצוֹדָ֣ה רָעָ֔ה וְכַ֨צִּפֳּרִ֔ים הָאֲחֻז֖וֹת בַּפָּ֑ח כָּהֵ֗ם יֽוּקָשִׁים֙ בְּנֵ֣י הָֽאָדָ֔ם לְעֵ֣ת רָעָ֔ה כְּשֶׁתִּפּ֥וֹל עֲלֵיהֶ֖ם פִּתְאֹֽם׃גַּם־זֹ֛ה רָאִ֥יתִי חָכְמָ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וּגְדוֹלָ֥ה הִ֖יא אֵלָֽי׃עִ֣יר קְטַנָּ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים בָּ֖הּ מְעָ֑ט וּבָֽא־אֵלֶ֜יהָ מֶ֤לֶךְ גָּדוֹל֙ וְסָבַ֣ב אֹתָ֔הּ וּבָנָ֥ה עָלֶ֖יהָ מְצוֹדִ֥ים גְּדֹלִֽים׃וּמָ֣צָא בָ֗הּ אִ֤ישׁ מִסְכֵּן֙ חָכָ֔ם וּמִלַּט־ה֥וּא אֶת־הָעִ֖יר בְּחָכְמָת֑וֹ וְאָדָם֙ לֹ֣א זָכַ֔ר אֶת־הָאִ֥ישׁ הַמִּסְכֵּ֖ן הַהּֽוּא׃וְאָמַ֣רְתִּי אָ֔נִי טוֹבָ֥ה חָכְמָ֖ה מִגְּבוּרָ֑ה וְחָכְמַ֤ת הַמִּסְכֵּן֙ בְּזוּיָ֔ה וּדְבָרָ֖יו אֵינָ֥ם נִשְׁמָעִֽים׃דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֔ים בְּנַ֖חַת נִשְׁמָעִ֑ים מִזַּעֲקַ֥ת מוֹשֵׁ֖ל בַּכְּסִילִֽים׃טוֹבָ֥ה חָכְמָ֖ה מִכְּלֵ֣י קְרָ֑ב וְחוֹטֶ֣א אֶחָ֔ד יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֥ה הַרְבֵּֽה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב ישראל מאיר הכהן ז

כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה

רְאֵ֨ה חַיִּ֜ים עִם־אִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־אָהַ֗בְתָּ כָּל־יְמֵי֙ חַיֵּ֣י הֶבְלֶ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר נָֽתַן־לְךָ֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כֹּ֖ל יְמֵ֣י הֶבְלֶ֑ךָ כִּ֣י ה֤וּא חֶלְקְךָ֙ בַּֽחַיִּ֔ים וּבַעֲמָ֣לְךָ֔ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה עָמֵ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃
כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשׂ֥וֹת בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה כִּי֩ אֵ֨ין מַעֲשֶׂ֤ה וְחֶשְׁבּוֹן֙ וְדַ֣עַת וְחָכְמָ֔ה בִּשְׁא֕וֹל אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ שָֽׁמָּה׃
(קהלת ט ט-י)

כדי לבאר רצף הכתובים על מכונם, נראה לי על פי דמיון, לאחד שהיה עשיר גדול, והיה גם כן נבון דבר בכל מלאכת מחשבת ובכל חכמה ומדע. ויהי היום, נתדלדל ממצבו וירד מטה מטה, עד שלא היה לו לחם חֻקּוֹ, ויאמר לנפשו: אלך ואשוט בארץ, אולי תזדמן לי אצל העשירים הגבוהים איזו משרה הנאותה לי לפי מצב ידיעתי בכל חכמה ומדע, ובוודאי אקח עשרים רובל כסף לשבוע. כאשר בא שמה, ודרש במקומות הגבוהים איזו משרה, אם הם צריכים לאיש כזה, ויענו אותו: לא. כן עשה כמה ימים, עד שהוזיל כל המעות מכיסו. וירא כי נוגע זה לנפשו, ויתייעץ בדעתו, כי לא טוב הדרך הזה לפני לבקש גדולות בעת דחק כזה; אלך ואחפש אחר איזו משרה שתזדמן לי. וימצא משרה קטנה של ארבעה וחמשה רובלי כסף לשבוע וישמח מאד על הדבר הזה. ויפגע בו אחד ממיודעיו, ויאמר לו: אהובי, ספר לי מה נשמע בענייניך. ויספר לו איך שהזדמנה לו משרה פלונית ופלונית. ויאמר לו רעהו: לא לפי חכמתך ומדעך המשרה הזאת; אתה ראוי לקחת עשרים רובל כסף לשבוע. ויען ויאמר לו: הוי אחי, גם אני רוצה בכך, וחיפשתי כמה ימים, עד שנגע לי זה ממש לנפשי. ואם אחזור לביתי, הלא ידוע לי מצבי הדל, שאפילו רוח כזה אין לי, ובמקום הדחק כזה גם המשרה הקטנה אשר הזמין ה' לפני טובה היא, ותחי נפשי בה.

כן הדבר בענייננו. יש שלשה עניינים יקרים ונכבדים אשר האדם צריך לתור ולדרוש אחריהם תמיד בעודו בעולם הזה, וכל אחד זה למטה מזה:

  1. לימוד התורה, והוא הגדול שבכולם, ששכר למודה גדול מכל המצות, ועונש ביטולה גדול מכל העונות, כידוע.
  2. עניין התשובה, שגם דבר זה הוא חביב ונחמד מאד לפני המקום יתברך.
  3. לחפש ולרדוף אחר מצות ומעשים טובים, וגם זה עניין נכבד. כמו שכתוב: "רֹ֭דֵף צְדָקָ֣ה וָחָ֑סֶד יִמְצָ֥א חַ֝יִּ֗ים צְדָקָ֥ה וְכָבֽוֹד׃"(משלי כא כא).

עוד הקדמה אחת קטנה, שצריך לדעת מה שכתבו הספרים הקדושים, כי "וְדַ֣עַת וְחָכְמָ֔ה" הכתובים בפסוק י', הם רמז לתורה, שהיא מקור החכמה והדעת. "וְחֶשְׁבּוֹן֙" הוא מרמז על תשובה, שהיא באה על ידי חשבון הנפש [וכמו שאמרו חז"ל (בבא בתרא עח:) על הפסוק: "עַל־כֵּ֛ן יֹאמְר֥וּ הַמֹּשְׁלִ֖ים בֹּ֣אוּ חֶשְׁבּ֑וֹן"(במדבר כא כז), עיין שם].

ועתה יבואו הכתובים כמין חומר. שמתחילה אמר: "רְאֵ֨ה חַיִּ֜ים עִם־אִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־אָהַ֗בְתָּ" [והיא מרמזת על התורה, שנקראת בשם אִשָּׁה, כמו שאמרו חז"ל (קדושין ל:). ומה שאמר הכתוב: "אֲשֶׁר־אָהַ֗בְתָּ", כי האדם צריך ללמד במקום שלבו חפץ, כמו שאמרו בעבודה זרה י"ט]. "כָּל־יְמֵי֙ חַיֵּ֣י הֶבְלֶ֔ךָ...", היינו, שלא יחסר לו אפילו יום אחד מלימוד התורה, כי זהו העיקר שבכולם, שיתחזק עצמו בלמוד התורה. ועל ידי זה בא האדם אחר כך ממילא לתשובה ומעשים טובים. הרי בברכת התשובה תקנו לנו מתחילה לבקש על התורה, "השיבנו אבינו לתורתך", ואחר כך "וקרבנו מלכנו לעבודתך"; כי הרחוק מן התורה, ממילא רחוק מעבודת ה'. אחר כך הזהיר שלמה ואמר: "כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשׂ֥וֹת בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה"(קהלת ט י). היינו, שלפעמים האדם הוא טרוד גדול, ואי אפשר לו בשום אפן ליישב דעתו ללימוד התורה, וגם לחשב עם נפשו בהתבוננות לתשובה. אולי יחשב בדעתו ויאמר: כי מעתה אין לי שוב לתור אחר מעשה המצוות, אחרי שהעיקר הוא התורה ואחריו תשובה. על כן הזהיר ואמר: "כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשׂ֥וֹת בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה". הטעם, 

כי במקום אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ, בִּשְׁא֕וֹל, לא תמצא שם מאומה: לא דַעַת וְחָכְמָ֔ה, התורה, ולא חֶשְׁבּוֹן, הוא התשובה, לחשב ולהתבונן במעשיו, ולא מַעֲשֶׂ֤ה המצות. על כן, כֹּ֠ל מה שאתה יכול לחטף בעודך בעולם הזה – חטוף.

עתה נבאר מה שאמר הכתוב: "בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה". לכאורה תיבת "בְּכֹחֲךָ֖" מיותרת היא; אבל באמת, כיוון בזה לעניין גדול, והוא, שכל אדם יראה לתקן בעצמו ובכוחותיו בכֹל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָדו; בין בענייני לימוד התורה ובין במעשים טובים. לא יסמוך שבניו ישלימו אחריו במעשיהם ויעלו את מדרגתו, כי בוודאי גם בניו יהיו טרודים בעסקיהם ולא תהיה להם שהות לתקן מעשיהם, ויסמכו על בניהם אחריהם, והם גם כן על זרעם, ולשווא תישאר תקוותו. ומי לנו גדול מהלל שבדורות הראשונים, שבניו היו בוודאי קדושי עליון, ואף על פי כן מובא בפרקי אבות שהוא היה אומר: "אם אין אני לי, מי לי"(אבות א יד). אם כן, מה נאמר אנחנו, אזובי הקיר, ומי יודע הדור שאחריו החכם יהיה או סכל. על כן יעץ אותנו שלמה המלך עליו השלום: "כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשׂ֥וֹת בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה". היינו, שיראה להשלים הכל בעצמו בעוד כוחותיו בו.

וכיוון בזה עוד עניין נחמד, והוא, שלפעמים האדם סומך בנפשו, שכאשר יהיה סמוך לפטירתו, אז יעשה צוואה, ויצווה לבניו אחריו, שהם יתנו עבורו לתלמוד תורה ולשאר חבורות קדושות וכדומה. ויש בזה כמה קלקולים: מי יודע אם יהיה אז בדעת צלולה, שגם לזה צריך זכות, שתהיה יכולת בידו לצוות בניו, וכמה אנשים מתים רחמנא לצלן במיתות משונות וחטופות; גם מי יודע, אם בניו יקימו צואתו, שגם זה מצוי, בעונותינו הרבים, שחמדת הממון מעבירה את האדם מדעת קונו ודעת אביו. על כן הזהיר שלמה המלך עליו השלום ואמר: "כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשׂ֥וֹת בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה", היינו, שטוב יותר שיעשה סדר הנהגה בנכסיו, מה שרצונו לשייר קצת חלק עבור נשמתו בעוד כוחותיו בו, שאז בוודאי יתחכם בעצמו לעשות באפן שלא ישנה רצונו. וטוב שיוציא המעות מרשותו בחייו, כגון: לקנות איזה דבר, שיעלה רווח בשביל תלמוד תורה או גמילות חסד. ויקיים בעצמו מה שברכו חכמינו לאוהביהם ואמרו: "עולמך תראה בחייך"(ברכות י"ז.). ויברר בעיר איזה בטוחים ונאמנים, שימסור העניין בידם.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך