פסוק א:הן תוחלתו נכזבה - כי ממראיו לבדו יפול האדם.
פסוק א:יוטל - מגזרת ויטילו את הכלים.
פסוק ב:לא אכזר - אין אכזר שיתעורר עמו.
פסוק ג:מי הקדימני ואשלם - הקדימני, כטעם שנים מכחישים זה את זה ואומרים: אם תנצחני אתן לך כך וכך. וכן הקדימני כי אני אשלם אם ינצחני, כי כל שיש תחת השמים לי הוא.
פסוק ד:לא אחריש בדיו - לא אחריש לספר.
פסוק ד:בדיו - שב אל המקדים כמו בדיך ואם ינצחני, לא אחריש לספר גבורתו.
פסוק ד:וחין ערכו - מגזרת מצא חן. ויש אומרים: בדיו שב אל לויתן, מגזרת בתים לבדים, והראשון קרוב אלי.
פסוק ה:מי גלה פני לבושו - שידע מקומו, כי הים הוא מלבוש לו, מי יכפול רסנו להוציאו ממקומו, כאשר עושים לבהמות.
פסוק ז:אפיקי - חזקים הם שניו כמגינים. ויש אומרים: על קשקשותיו.
פסוק ז:סגור חותם צר - סגורים כחותם צר, שאין ריוח ביניהם.
פסוק י:עטישותיו - ידוע מדברי רבותינו ז"ל.
פסוק יא:כידודי אש - אין ריע לו, כמו: זיקות יתמלטו כה וכה.
פסוק יב:כדוד - סיר וכן או בדוד: ואגמון. אגם המים כאשר יתחמם האויר:
פסוק יג:נפשו - הרוח היוצא מאפו.
פסוק יד:תדוץ - אין ריע לו. והטעם: אין דאבה לפניו רק עוז וגאוה.
פסוק טו:מפלי בשרו - מקומות השומן שהם תלוים על בשרו, והוא קרוב מגזרת: ומפל בר נשביר.
פסוק טז:לבו יצוק - כמו: ויצקת לו. כמו אבן, תקיף.
פסוק טז:כפלח תחתית - כפלח הריחיים התחתונה, שהיא תקיפה.
פסוק יז:משתו - חסר אל"ף, כאשר יתנשא בים ויראה יפחדו ממנו הגבורים ומהשברים שיניע בים, יתחטאו הנמצאים. ואם אדם ישיגהו בחרב לא תקום עליו. והטעם: לא תעמוד.
פסוק יח:חנית מסע - שמנהג האדם להסיע חנית עמו כשאול.
פסוק יח:ושריה - מין ממיני הנשק. ודעת רבים: כמו שריון והוא רחוק בעיני. והטעם: כי שריון לא יעמוד ויקום עמו.
פסוק כא:תותח - אין ריע לו, והטעם: כמו נשק.
פסוק כא:לרעש כידון - כי מנהג האוחז אותו להרעישנו.
פסוק כב:חדודי חרש - הטעם תחתיו חרשים חדים ולא ירגיש בהם.
פסוק כב:ירפד - יפרוש, כמו: רפידתו זהב והעניין יציע.
פסוק כב:חרוץ - דבר כרות כמו אם חרוצים ימיו והטעם כפול.
פסוק כב:עלי טיט - שיש תחת התהום.
פסוק כג:ים ישים כמרקחה - שירתיח בחזקה.
פסוק כד:אחריו יאיר נתיב - יעשה נתיב בים אחריו והוא מאיר, והטעם שהוא נראה: יחשוב תהום לשיבה, כי השיער לבן והטעם כפול.
פסוק כה:אין על עפר משלו - והטעם: כי הנה יש לו ממשלה בים ולא ביבשה.
פסוק כה:העשו - גבורי עולם כמהו בעולם שלא יחת. ויש אומרים: כי הוא חסר, כי השם עשהו שלא יחת:
פסוק כו:את כל גבוה יראה - מרוב ארכו כאשר יגביה ראשו על המים.
פסוק כו:בני שחץ - מלה מפורדת והפירוש: כל נולד במים.