מנ הסערה. מן הסערה קרי והוא חד מן ט"ו מלין דכתיבין תיבא חדא וקריין תרתין מלין וסימן נמסר בד"ה א' כ"ז ואתו שבסימן מ' מנסערה כתיב מן סערה קרי בלא ה' באמצע וכן צ"ל במסורת ויש בו דרש במדרש רות הנעלם מלמד שכפף אותו הקב"ה כנחש ההולך על גחון לדבר עמו ובמדרש חסירות ויתרות מן הסערה קרי מנהסערה כתיב לפי שהיה איוב מטיח דברים כלפי מעלה ואומר רבון העולמים שמא נתחלף לך בין איוב לאויב שנאמר למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך וכשנגלה עליו הקב"ה שנאמר ויען ה' את איוב מנהסערה אמר לו הקב"ה אני מונה שערותיו של אדם ולא נתחלף לי בין נימא לנימא ונתחלף לי בין איוב לאויב ומה השיב איוב להקב"ה מי זה מעלי' עצה בלי דע' לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע:
פסוק ב:
בלי דעת. הבי"ת בגעיא:
פסוק ג:
אור נא כגבר. פליגין עליה יש שקוראין הכ"ף רפה והיא קריאת ב"א ויש שקוראים דגש והיא קריאת ב"נ מכלול דף ק"ז ועיין מ"ש ביחזקאל סימן י"ז:
פסוק ד:
איפה. בה"א בסוף תיבה על פי המסורת ובמדרש ילמדנו פ' כי תשא אמר ריב"ל איפה כתיב א"ל היכן היתה איפה שלך באדם הראשון תלויה בראשו בשערו בצוארו בעיניו באיזה אבר וכו' ואיתא נמי בשמות רבה פ' מ' ועיין בפי' מאיר איב לערמאה דף ע"א:
ידעתה שחר. השחר קרי וזו היא א' מן שלש תיבות דקדמיתא נסיב מן תנייתא כמ"ש בשמואל ב' ה' וטעמא דמלתא בזוהר ריש פרשת שלח לך:
פסוק יג:
וינערו רשעים. עי"ן רשעים תלויה ואינון ד' אותיות תלויות כמ"ש בשופטים י"ח ולית דכותהון בקריא כוליה וכן בעל מסורת הברית הגדול שעי"ן זו תלויה לרמוז שהרשעים הם עשירים בעוה"ז דכן אותיות דרשעים עשירים מ"מ סופם שיסתלק העי"ן מהם וישארו רשים ודלים כי לא לעולם חוסן:
פסוק טו:
וימנע מרשעים. עי"ן מרשעים תלויה ובפ' חלק מ מה עי"ן של רשעים תלויה כיון שנעשה אדם רש מלמטה נעשה רש מלמעה ע"כ. ד"א למה עי"ן תלויה לפי שהעי"ן מאורו של אדם ודין הוא שיהא נוטל עינ של רשע שהוא מאורו כדכתיב וימנע מרשעים אורם וקרוב לזה כתב בעל הברית הגדול דעי"ן זו תלויה לרמוז שה' סימא עיניהם של רשעים בל יראו ויהנו מזיו האור שברא ביום הקו"ף ומסורת דריש עזרא אזלא כותייהו:
פסוק כז:
שאה ומשאה. ברוב ספרים מדוייקים שתי המלות חסרים וא"ו אחר שי"ן ובקצת מהם שתיהם מלא:
פסוק לד:
ושפעת מים. בגעיא:
פסוק לד:
תכסך. הכ"ף דגושה:
פסוק לה:
ויאמרו לך הננו. כתב בעל מכלל יופי ברעה הנו"ן הראשונה ובדגש השניה ע"כ. והרואה יראה שלשונו מועתק מהמכלול בשער דקדוק המלים על מלת הן ואף שם כתוב וברפה הנו"ן השני' וכן הוא בכל הספרים וגם רב פעלים כתב ובצירי ורפיון השניה ויאמרו לך הננו:
פסוק לו:
לשכוי. בס"א כ"י כתוב לשכוי השי"ן בחירק ובטעם מלרע ואין כן בשאר ספרים: