פסוק א:ויתר. ענין קפיצה ודלוג כמו לנתר בהן על הארץ (ויקרא יא):
פסוק ב:ברגז. ענין רעד וחרדה כמו רגזו ואל תחטאו (תהלים ד):
פסוק ב:והגה. ענין דבור כמו ולשוני תהגה (שם לה):
פסוק ג:ישרהו. מל׳ ישר ושוה:
פסוק ד:יעקבם. ענין סוף ואחרית כעקב הזה שהוא סוף הרגל:
פסוק ו:הוא. כמו היה ובאו הוי״ו ואל״ף במקום היו״ד והה״א:
פסוק ז:ביד. הוא כמו בתוך וכן ביד שני צנתרות (זכריה ד׳:י״ב):
פסוק ז:יחתום. יסתום ויסגיר כמו כי חתום הוא (ישעיה כט):
פסוק ז:אנשי מעשהו. יחסר הנסמך והראוי אנשי מעשה ומעשהו וכן הארון הברית (יהושע ג׳:י״ד) ומשפטו הארון ארון הברית:
פסוק ח:במו ארב. בארב כמו במו פי אתחנן (לעיל יט):
פסוק ח:ובמעונותיה. ענין מדור כמו מעון אתה היית (תהילים צ׳:א׳):
פסוק ט:וממזרים. מזלות וכן התוציא מזרות (לקמן לח), ובא הרי״ש במקום הלמ״ד וכן וידע אלמנותיו (יחזקאל י״ט:ז׳) והיא כמו ארמנותיו ובא הלמ״ד במקום הרי״ש:
פסוק ט:קרה. מל׳ קור החורף:
פסוק י:מנשמת. ענין נשיבת הרוח כמו מנשמת אלוה יאבדו (לעיל ד):
פסוק י:קרח. הוא הגליד הנקפה מן הקור כמו משליך קרחו כפיתים (תהילים קמ״ז:י״ז):
פסוק י:במוצק. במקום צר ודחוק כמו רחב לא מוצק (לעיל לז):
פסוק יא:ברי. מל׳ ברור ונקי:
פסוק יא:יפיץ. יפזר כמו ואפיץ אותם (יחזקאל לו):
פסוק יב:בתחבולותיו. ענין ההתחכמות בדבר מה:
פסוק יב:תבל ארצה. מקום המיושב שבארץ נקרא תבל ור״ל במקום המיושב שבארץ או כפל המלה בשמות נרדפות כמו אדמת עפר (דניאל יב):
פסוק יג:לשבט. ענין עונש הפורענות כמו בשבט עברתו (איכה ג):
פסוק יג:ימציאהו. ענין הזמנה והושטה כמו וכאורח איש ימציאנו (לעיל לד):
פסוק יד:עמוד. שתוק כמו עמדו לא ענו (לעיל לב):
פסוק טו:והופיע. הזריח והוא מושאל על הגלות המטר והראותו:
פסוק טז:מפלשי. כמו מפרשי בחלוף הלמ״ד ברי״ש וכמו מזלות מזרות:
פסוק יח:תרקיע. ענין פרישה ושטיחה כמו לרוקע הארץ (תהילים קל״ו:ו׳) ומשפטו התרקיע בה״א התימה וקצר בדבר המובן וכמוהו רבים:
פסוק יח:לשחקים. באה הלמ״ד במקום את וכן הרגו לאבנר (ש״ב ו):
פסוק יח:כראי. מלשון ראיה ומראה:
פסוק יח:מוצק. מלשון יציקה:
פסוק כ:יבולע. ענין ההסתר כמו כבלע את הקדש (במדבר ד׳:כ׳):
פסוק כא:בהיר. מאיר ומזהיר:
פסוק כב:מצפון. ענין טמון ונסתר ואחז בלשון מליצה נאותה על שזהב בא מפאת הצפון:
פסוק כב:זהב. רצה לומר מזוקק ונקי כזהב וכן המריקים מעליהם הזהב (זכריה ד׳:י״ב):
פסוק כב:יאתה. יבא כמו ואתה מרבבות קדש (דברים ל״ג:ב׳):
פסוק כב:הוד. ענינו כמו הדר ופאר:
פסוק כג:שגיא. גדול כמו תשגיא פעלו (לעיל לו):
פסוק כג:יענה. מלשון ענויים ויסורין: