א אַף־לְ֭זֹאת יֶחֱרַ֣ד לִבִּ֑י וְ֝יִתַּ֗ר מִמְּקוֹמֽוֹ׃ ב שִׁמְע֤וּ שָׁמ֣וֹעַ בְּרֹ֣גֶז קֹל֑וֹ וְ֝הֶ֗גֶה מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃ ג תַּֽחַת־כָּל־הַשָּׁמַ֥יִם יִשְׁרֵ֑הוּ וְ֝אוֹר֗וֹ עַל־כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ ד אַחֲרָ֤יו ׀ יִשְׁאַג־ק֗וֹל יַ֭רְעֵם בְּק֣וֹל גְּאוֹנ֑וֹ וְלֹ֥א יְ֝עַקְּבֵ֗ם כִּֽי־יִשָּׁמַ֥ע קוֹלֽוֹ׃ ה יַרְעֵ֤ם אֵ֣ל בְּ֭קוֹלוֹ נִפְלָא֑וֹת עֹשֶׂ֥ה גְ֝דֹל֗וֹת וְלֹ֣א נֵדָֽע׃ ו כִּ֤י לַשֶּׁ֨לַג ׀ יֹאמַ֗ר הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ וְגֶ֥שֶׁם מָטָ֑ר וְ֝גֶ֗שֶׁם מִטְר֥וֹת עֻזּֽוֹ׃ ז בְּיַד־כָּל־אָדָ֥ם יַחְתּ֑וֹם לָ֝דַ֗עַת כָּל־אַנְשֵׁ֥י מַעֲשֵֽׂהוּ׃ ח וַתָּבֹ֣א חַיָּ֣ה בְמוֹ־אָ֑רֶב וּבִמְע֖וֹנֹתֶ֣יהָ תִשְׁכֹּֽן׃ ט מִן־הַ֭חֶדֶר תָּב֣וֹא סוּפָ֑ה וּֽמִמְּזָרִ֥ים קָרָֽה׃ י מִנִּשְׁמַת־אֵ֥ל יִתֶּן־קָ֑רַח וְרֹ֖חַב מַ֣יִם בְּמוּצָֽק׃ יא אַף־בְּ֭רִי יַטְרִ֣יחַ עָ֑ב יָ֝פִ֗יץ עֲנַ֣ן אוֹרֽוֹ׃ יב וְה֤וּא מְסִבּ֨וֹת ׀ מִתְהַפֵּ֣ךְ בתחבולתו (בְּתַחְבּוּלֹתָ֣יו) לְפָעֳלָ֑ם כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם ׀ עַל־פְּנֵ֖י תֵבֵ֣ל אָֽרְצָה׃ יג אִם־לְשֵׁ֥בֶט אִם־לְאַרְצ֑וֹ אִם־לְ֝חֶ֗סֶד יַמְצִאֵֽהוּ׃ יד הַאֲזִ֣ינָה זֹּ֣את אִיּ֑וֹב עֲ֝מֹ֗ד וְהִתְבּוֹנֵ֤ן ׀ נִפְלְא֬וֹת אֵֽל׃ טו הֲ֭תֵדַע בְּשׂוּם־אֱל֣וֹהַּ עֲלֵיהֶ֑ם וְ֝הוֹפִ֗יעַ א֣וֹר עֲנָנֽוֹ׃ טז הֲ֭תֵדַע עַל־מִפְלְשֵׂי־עָ֑ב מִ֝פְלְא֗וֹת תְּמִ֣ים דֵּעִֽים׃ יז אֲשֶׁר־בְּגָדֶ֥יךָ חַמִּ֑ים בְּהַשְׁקִ֥ט אֶ֝֗רֶץ מִדָּרֽוֹם׃ יח תַּרְקִ֣יעַ עִ֭מּוֹ לִשְׁחָקִ֑ים חֲ֝זָקִ֗ים כִּרְאִ֥י מוּצָֽק׃ יט ה֭וֹדִיעֵנוּ מַה־נֹּ֣אמַר ל֑וֹ לֹ֥א־נַ֝עֲרֹ֗ךְ מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃ כ הַֽיְסֻפַּר־ל֭וֹ כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אִֽם־אָ֥מַר אִ֝֗ישׁ כִּ֣י יְבֻלָּֽע׃ כא וְעַתָּ֤ה ׀ לֹ֘א רָ֤אוּ א֗וֹר בָּהִ֣יר ה֭וּא בַּשְּׁחָקִ֑ים וְר֥וּחַ עָ֝בְרָ֗ה וַֽתְּטַהֲרֵֽם׃ כב מִ֭צָּפוֹן זָהָ֣ב יֶֽאֱתֶ֑ה עַל־אֱ֝ל֗וֹהַּ נ֣וֹרָא הֽוֹד׃ כג שַׁדַּ֣י לֹֽא־מְ֭צָאנֻהוּ שַׂגִּיא־כֹ֑חַ וּמִשְׁפָּ֥ט וְרֹב־צְ֝דָקָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽה׃ כד לָ֭כֵן יְרֵא֣וּהוּ אֲנָשִׁ֑ים לֹֽא־יִ֝רְאֶ֗ה כָּל־חַכְמֵי־לֵֽב׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
ויתר. ענין קפיצה ודלוג כמו לנתר בהן על הארץ (ויקרא יא):
פסוק ב:
ברגז. ענין רעד וחרדה כמו רגזו ואל תחטאו (תהלים ד):
פסוק ב:
והגה. ענין דבור כמו ולשוני תהגה (שם לה):
פסוק ג:
ישרהו. מל׳ ישר ושוה:
פסוק ג:
כנפות. קצות:
פסוק ד:
גאונו. מל׳ גאוה:
פסוק ד:
יעקבם. ענין סוף ואחרית כעקב הזה שהוא סוף הרגל:
פסוק ו:
הוא. כמו היה ובאו הוי״ו ואל״ף במקום היו״ד והה״א:
פסוק ז:
ביד. הוא כמו בתוך וכן ביד שני צנתרות (זכריה ד׳:י״ב):
פסוק ז:
יחתום. יסתום ויסגיר כמו כי חתום הוא (ישעיה כט):
פסוק ז:
אנשי מעשהו. יחסר הנסמך והראוי אנשי מעשה ומעשהו וכן הארון הברית (יהושע ג׳:י״ד) ומשפטו הארון ארון הברית:
פסוק ח:
במו ארב. בארב כמו במו פי אתחנן (לעיל יט):
פסוק ח:
ובמעונותיה. ענין מדור כמו מעון אתה היית (תהילים צ׳:א׳):
פסוק ט:
וממזרים. מזלות וכן התוציא מזרות (לקמן לח), ובא הרי״ש במקום הלמ״ד וכן וידע אלמנותיו (יחזקאל י״ט:ז׳) והיא כמו ארמנותיו ובא הלמ״ד במקום הרי״ש:
פסוק ט:
קרה. מל׳ קור החורף:
פסוק י:
מנשמת. ענין נשיבת הרוח כמו מנשמת אלוה יאבדו (לעיל ד):
פסוק י:
קרח. הוא הגליד הנקפה מן הקור כמו משליך קרחו כפיתים (תהילים קמ״ז:י״ז):
פסוק י:
במוצק. במקום צר ודחוק כמו רחב לא מוצק (לעיל לז):
פסוק יא:
ברי. מל׳ ברור ונקי:
פסוק יא:
יפיץ. יפזר כמו ואפיץ אותם (יחזקאל לו):
פסוק יב:
בתחבולותיו. ענין ההתחכמות בדבר מה:
פסוק יב:
תבל ארצה. מקום המיושב שבארץ נקרא תבל ור״ל במקום המיושב שבארץ או כפל המלה בשמות נרדפות כמו אדמת עפר (דניאל יב):
פסוק יג:
לשבט. ענין עונש הפורענות כמו בשבט עברתו (איכה ג):
פסוק יג:
ימציאהו. ענין הזמנה והושטה כמו וכאורח איש ימציאנו (לעיל לד):
פסוק יד:
עמוד. שתוק כמו עמדו לא ענו (לעיל לב):
פסוק טו:
והופיע. הזריח והוא מושאל על הגלות המטר והראותו:
פסוק טז:
מפלשי. כמו מפרשי בחלוף הלמ״ד ברי״ש וכמו מזלות מזרות:
פסוק יח:
תרקיע. ענין פרישה ושטיחה כמו לרוקע הארץ (תהילים קל״ו:ו׳) ומשפטו התרקיע בה״א התימה וקצר בדבר המובן וכמוהו רבים:
פסוק יח:
לשחקים. באה הלמ״ד במקום את וכן הרגו לאבנר (ש״ב ו):
פסוק יח:
כראי. מלשון ראיה ומראה:
פסוק יח:
מוצק. מלשון יציקה:
פסוק כ:
יבולע. ענין ההסתר כמו כבלע את הקדש (במדבר ד׳:כ׳):
פסוק כא:
בהיר. מאיר ומזהיר:
פסוק כב:
מצפון. ענין טמון ונסתר ואחז בלשון מליצה נאותה על שזהב בא מפאת הצפון:
פסוק כב:
זהב. רצה לומר מזוקק ונקי כזהב וכן המריקים מעליהם הזהב (זכריה ד׳:י״ב):
פסוק כב:
יאתה. יבא כמו ואתה מרבבות קדש (דברים ל״ג:ב׳):
פסוק כב:
הוד. ענינו כמו הדר ופאר:
פסוק כג:
שגיא. גדול כמו תשגיא פעלו (לעיל לו):
פסוק כג:
יענה. מלשון ענויים ויסורין: