פסוק ד:אחריו ישאג. יש גרמיה אחר אחריו:
פסוק ו:כי לשלג יאמר. כך הם הטעמים בספרים כ"י:
פסוק ו:הוא ארץ. ב' בקריא חד כתיב ה"א וחד כתיב אל"ף וסימנם הוה גביר לאחיך כתיב ה"א. הוא ארץ. כתיב אל"ף:
פסוק יב:בתחבולתו. בתחבולותיו קרי ועיין בספר הזוהר פ' וירא דף ק"ט ק"י:
פסוק טז:מפלשי עב. בשי"ן שמאלית:
פסוק יט:הודיענו מה נאמר לו. בס"א כ"י הודיענו כתיב. הודיעני קרי אך מצאתי שזהו כדעת מדינחאי אבל למערבאי הודיענו כתיב וקרי ונראה שכן צ"ל בחילופים למערבאי הודיענו כגירסת כל הספרים:
פסוק כ:היספר לו. בס"ס הה"א במאריך:
פסוק כא:ותטהרם. בס"ס במאריך הוא:
פסוק כג:ורב צדקה. בקצת ספרים ורב בקמץ חטוף וטעות הוא כי לא נמנה במסורת ד"ה ב' כ"ח עם הקמוצים: