פסוק א:ויוסף איוב שאת משלו ויאמר:
פסוק ב:מי יתנך כירחי קדם וגו':
פסוק ג:בהלו נרו עלי ראשי, כי יאיר נתיבי ודרכי כולם כאילו נרו דלוק עלי, ולאורו אלך במחשכי העולם בכל צרה וחשכה הנהיה בארץ, לי היתה אורה ושמחה:
פסוק ד:בסוד אלוה עלי אהלי, כדרך סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם. אמר כי היה סוד אלוה נודע באהלו, וכאלו היה מתנבא בכל הבאות, וישתמר הוא וכל אשר לו מן הקורות והצרות. או יהיה סוד אלוה, כמו למלאכי עליון וצבא השמים שישכנו על אהלו לשמרו מכל רע, כענין כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, והוא כלשון בסוד ישרים ועדה, ועל סוד בחורים, בסודם אל תבוא נפשי, כפול ובקהלם אל תחד כבודי, כי בהוסדם יחד עלי יקרא סוד. והתרגום אמר: בזמן דרז אלהא עילוי משכני, והוא כלשון הראשון:
פסוק ה:סביבותי נערי, רמז לבניו:
פסוק ז:בצאתי שער, עלי מרומי קרת, כי שם מושב השופטים והגדולים, כדרך השערה אל הזקנים:
פסוק ז:ברחוב אכין, לי מושבי, ענין גדולה, כי יכינו לו כסא ברחוב העיר, כאשר יעשו לשר העיר או לשופט, כי שם ישב לשפוט את העם. ורש"י ז"ל מפרש, כאשר ברחוב אכין מושבי יראוני נערים ונחבאו ממני:
פסוק יא:ועין ראתה ותעידני, גם ותאשרני, כי השומע יאשר אותו והרואה יעיד באשרו, והנה כולם יאשרוהו בשמיעה או בראיה. או יהיה פירוש ותעידני כמו שיאמרו אני ראיתי את איוב, והכל יתאוו אליו ויתפארו בראותם אותו:
פסוק יב:כי אמלט עני משוע, יתכן שהיה שופט או שהיה גדול ועצתו נשמעת במקומו:
פסוק יג:ולב אלמנה ארנן, בהיות הדין עמה:
פסוק יד:צדק לבשתי וילבשני, משפטי כמעיל וצניף אשר יכסו כל הגוף וגם הראש. וילבשני שב אל הצדק, שיאמר רדפתי צדק ונמצא לי, וכמעיל וצניף שהם בגדים נקיים ונאים, כן היה משפטי טהור ונקי:
פסוק יח:אגוע, סבור שאמות בביתי עם בני ובנותי אחר שארבה ימים כחול הים: כי
פסוק יט:שרשי, היה פתוח אלי מים וטל ילין תמיד על קצירי ופארותי: והיה
פסוק כ:כבודי, מתחדש עמי בכל יום. ואולי הכבוד רמז לנעורים, והוא כדרך תתחדש כנשר נעוריכי:
פסוק כ:וקשתי בידי תחליף, יאמר כי כאשר תהיה הקשת בידו, תחליף ידו כח ועצמה, מלשון וקוי ה' יחליפו כח:
פסוק כא:לי שמעו ויחלו, אשר שמעו לי, יחלו אלי וידמו לעצתי:
פסוק כב:ועלימו תטף מלתי, מן ולא תטיף על בית ישחק. ואולי כולם מן נטפי מים, אך שמים נטפו, כדרך יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי:
פסוק כד:אשחק אליהם לא יאמינו, מרוב מורא לא יאמינו כי להם אשחק:
פסוק כד:ואור פני לא יפילון, כאשר יפול אור פני המשחק בעיני רואיו: ואני
פסוק כה:אבחר, הדרך אשר ילכו בה, ולא הם:
פסוק כה:כאשר אבלים ינחם, כי הוא ידבר והאבלים יעמדו חפויי ראש ויחרישו, וכן היו מפני מוראי: