פסוק ד:בימי חרפי. כינוי לימי הנערות מלשון ארמי הא בחרפי הא באפלי, ויל"פ על רתיחת הדם והתעצמותו בעת הנערות, כמו בחרפם בפלשתים (ש"ב כ"ב ט'), ומזה חרף נפשו למות (שופטים ה׳:י״ח) סוד אלוה, סוד קדושים רבה שעמהם ימתיק סוד ההנהגה, והיא מליצה על כחותיו הטבעיים והנפשיים שעפ"י סודם ועצתם יחייהו ה' ויתן לו עז ועצמה, והגוף יצוייר כאהל על כחות הפנימיים:
פסוק ה:נערי. בני. ויפול על הנערים (א' י"ט):
פסוק ו:בחמה. בחמאה, כמו חלקו מחמאות פיו, וצור כמו ושמן מחלמיש צור, שהצור יוצק שמן ושפע:
פסוק ז:שער עלי קרת. בשער ישבו הזקנים והראש ישב על תקרה הגבוהה של השער מעל כל העם, וכן ליד שערים לפי קרת (משלי ח' ג'):
פסוק ח:קמו, עמדו. פעל עמד בא פה על התמדת העמידה, כמו ויעמוד העם על משה מן הבקר ועד הערב:
פסוק ט:וכף ישימו לפיהם, וכן ושימו יד על פה (למעלה כ"א ה', לקמן ל"א כ"ז):
פסוק י:נגידים. הנגיד הוא יותר מן השר, שמצאנוהו על המלך ומשחהו לנגיד (ש"א ט' ט"ו, י' ב' ובכ"מ), לשונם לחכם דבקה (יחזקאל ג' כ"ו, תהלות קל"ז ו') והוא יותר מן שימת יד על פה:
פסוק יא:ותאשרני. שם אושר בא תמיד על אושר הנפשי, וזה ההבדל בין מאושר ובין מצליח, ובין מהלל או משבח:
פסוק יב:משוע. הוא הצועק לישועה:
פסוק יד:צדק לבשתי וילבשני. אני לובש הצדק והצדק לובש אותי, ר"ל כל הרוצה לעשות צדק ילמד ממני עד שאני הלבוש אל הצדק בי יתראה לבני אדם, ויש הבדל בין לבוש ובין מעיל, שהמעיל הוא מלמעלה על הבגדים כמ"ש ישעיה סי' נ"ט, וכן המשפט נגלה, והצדק הוא פרטי לו לבדו, בלבוש פנימי:
פסוק טו:וריב לא ידעתי. שלא ידעתי את הריב אחקור עליו בחקירות ודרישות עד אדע, ובפי' פרשתי ריב איש לא ידעתי:
פסוק יז:מתלעות. הם הטוחנות, והשנים בם יאחז הטרף:
פסוק יח:כחול. שם עוף שאמרו חז"ל שחי לעולם ושכל אלף שנה ישרף בקינו וישוב לחיות, וכן משוררי העמים הקדמונים הזכירו את העוף הזה באופן קרוב לזה: