פסוק ב:(מענה אליפז):
הלאל יסכן גבר. הלצורך ולהנאת היוצר יועיל גבר ויהנה כאשר ילמד דעת אל הבריות וחכמה, יסכן הראשון לשון הנייה כמו ותהי לו סוכנת (מלכים א א׳:ב׳) והשני לשון למוד כמו ההסכן הסכנתי (במדבר כ״ב:ל׳) וגם הראשון יתכן להיות נפתר לשון למוד הלטובת היוצר ולצרכו ילמד גבר כאשר ילמד השכל:
פסוק ג:החפץ לשדי. כמו כי מה חפצו בביתו אחריו (לעיל כא) ההנאה וחשש לו אם תצדיק מעשיך בהתווכח לפניו שיבא עמך להתווכח בדבריך:
פסוק ג:ואם בצע. ממון לו אם תתם דרכיך:
פסוק ד:המיראתך יוכיחך. או אם מיראה שיירא מפניך יבא ויתווכח עמך:
פסוק ה:הלא. יודע הוא כי רעתך רבה:
פסוק ח:ואיש זרוע לו הארץ. בתמיה וכי מחמת שהיית גדול תירש את הארץ כלום הוא ראוי להתקיים:
פסוק ח:ישב בה. יאריך בה כמו ותשבו בקדש (דברי' יא):
פסוק יא:או חשך לא תראה. כלומר לא תתן עיניך ובטחונך בכח לאמר:
פסוק יב:הלא אלוה גובה שמים. ולא ישפיל לראות:
פסוק יב:וראה ראש כוכבים כי רמו. כמו וראה עניי שבסוף מענה החמישי (לעיל י) כלומר ונותן אתה עין בראש כוכבים כי רמו ובשביל כך אמרת:
פסוק יג:מה ידע אל. במעשה החשך:
פסוק יג:הבעד ערפל ישפוט. הכנגד החשך הזה יראה וישפוט, הנה:
פסוק יד:עבים סתר. לפניו ולא יוכל לראות:
פסוק יד:וחוג שמים יתהלך. ולא ידע את אשר בארץ:
פסוק יד:חוג. עוגל מחוגת שמים כמו ובמחוגה יתארהו (ישעיהו מ״ד:י״ג) קומפ"ש בלע"ז:
פסוק טו:האורח עולם. הדרך הראשונים אשר מאז:
פסוק טו:תשמור. שמרת בלבך לזכור מה נהייתה בהם:
פסוק טז:קומטו ולא עת. נגזרו בלא עתם:
פסוק טז:נהר וגו'. ונהר של מבול או גפרית ואש של סדום הוצק ביסודם:
פסוק כ:אם לא נכחד קימנו. התשמור וראית אם לא נכחד יקומם:
פסוק כ:קימנו. כמו קומתו של אותו הדור כמו (הושע י״ב:ה׳) בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו כמו עמו:
פסוק כ:אכלה אש. ברותחין נדונו ר' תנחומא דרש שהיו בעלי קומה ולא מתו בתהומות ובאו עליהם רותחין מלמעלה וזה יתרם קימה יתרה שלהם, כ"ש:
פסוק כא:הסכן. למוד להיות עמו שלם:
פסוק כא:ושלם. ותהיה שלם ולא תחסר בהם בדברים האלה:
פסוק כא:תבואתך טובה. תבואך טובה:
פסוק כד:ושית על עפר בצר. על אשר תשוב אליו תשית על הארץ חוסן ומבצרים:
פסוק כד:ובצור נחלים. הסלעים גבוהים שבנחלים עמוקים יהיה לך אוסף צבירת אופיר היא סגולת מלכים שהיו מסגלים ואוצרים זהב הבא מאופיר:
פסוק כה:והיה שדי בצריך. אם שדי זה קדש תמהתי על פתרונו שמשמעו קללה שימנה עם אויביו כמו ואת היית בעוכרי (שופטים י״א:ל״ה) עם עוכרי וע"י צורך נדוננו מן המקראות חסרים (כמו והיה שדי שופט בצריך, ואם נוכל לאמרו חול לשון דיין וחוסן זה פתרונו) והיה חוסן מבצריך כמו ושית על עפר בצר כלומר הון עתק תהיה נבצר ולפי הענין כן פתרונו שהרי סופו מוכיחו וכסף תועפות לך ל' חוסן כמו ותועפות ראם לו (במדבר כ״ג:כ״ב):
פסוק כו:ותשא אל אלוה פניך. לא תבא להרים פניך אלא לשאול, צרכיך הימנו:
פסוק כז:ונדריך תשלם. מובטח אתה שירצו קרבנות תשלומי נדריך:
פסוק כח:ויקם לך. כמו ויקום לך:
פסוק כט:כי השפילו ותאמר גוה. ואם רואך דורך שפל תאמר בהבטחה להגביהו ויגבה:
פסוק כט:ושח עינים. בצרה הבאה (אליו) בעונו:
פסוק כט:יושיע. אותו אלוה בידך ובתפילתך:
פסוק ל:ימלט אי נקי. אין נקי כמו אי כבוד (שמואל א ד׳:כ״א) אין כבוד וכן (משלי לא) ולרוזנים אי שכר אין שכר אין נאה להם שכרות שלשתן חברם מנחם במחלוקת אחת ואע"פ שהן שתי תיבות מפרשין כן ונמלט את אי נקי בבור כפיך וכן שמעתי, ל' אחר שמעתי שהיו אומרים מפי ר' יעקב שהוא לשון אדם השרוי בצער ובאנקה והיו"ד יתירה בתיבה כמו היושבי בשמים (תלים קכג) אבל לא שמעתי מפי הרב: